התניית תשלומים המגיעים לעובד בחתימה על מסמך ויתור
עידית עבדה כמזכירה בחברה פרטית במשך כ-3 שנים. בעקבות קשיים אליהם נקלעה החברה, הוחלט לפטר את עידית.
כאשר הגיעה עידית לפגישה עם מעסיקה, בה סוכם כי תקבל את הכספים המגיעים לה עקב ניתוק יחסי העבודה, דרש המעסיק כי עידית תחתום על מסמך לפיו היא מאשרת כי קיבלה את כל הסכומים המגיעים לה, עפ"י תחשיב שהמעסיק ערך, ובו היא מתחייבת כי לא תתבע את מעסיקה, בכל מועד שהוא, לגבי עניינים הנוגעים ליחסי העבודה ביניהם.
עידית סירבה לחתום על המסמך, שכן במעמד זה לא יכלה לבדוק את התחשיב שהמעסיק הציג בפניה, ועקב כך מעסיקה לא מסר לה את השיק.
האם המעסיק רשאי היה להתנות את מסירת השיק לעידית בחתימתה על המסמך האמור?
תשובה
עפ"י החוק והפסיקה, מעביד אינו רשאי להתנות העברה של כספים המגיעים לעובד עפ"י החוק, עקב ניתוק יחסי עובד מעביד, בחתימה על "כתב ויתור". זכותו של העובד לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה, תמורת הודעה מוקדמת ודמי הבראה - מקורה בחוק או בצווי הרחבה ומשום כך אין להתנות זכות זו בחתימה על מסמך כלשהו.
במקרה שבו מעביד מתעקש שלא להעביר את התשלומים לעובד עד שאותו עובד יחתום על כתב ויתור, העובד יכול לפנות לבית הדין לעבודה בתביעה כספית למימוש כל זכויותיו, כאשר לתביעה כספית זו תתווסף תביעה לפיצויי הלנה של זכויות המזכות בפיצויי הלנה במקרה ולא שולמו ו/או שולמו באיחור (כגון - שכר עבודה, הפרשי שכר, פיצויי פיטורים).
בית הדין הארצי לעבודה חזר ואישר את העקרון שמעביד אינו רשאי להתנות תשלום פיצויי פיטורים מכוח חוק בוויתור על תביעות אחרות, בע"ע 300360/98 נחום צמח נ. ש.א.ש קרל זינגר צפון 1986 בע"מ. באותו ענין, מכיוון שהמעביד באותו ענין לא הצליח להראות כי עשה ככל שביכולתו להעביר לעובד את כספי פיצויי הפיטורים בדרך כלשהי, חייב בית הדין את המעביד בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים מלאים.
לענין תוקפו של כתב ויתור – יצוין כי כתב ויתור לא יהיה תקף כאשר עובד חתם עליו ולא קיבל חשבון מפורט בדבר אופן חישובם של הסכומים המפורטים בו וגם לא ניתנה לו ההזדמנות לבדוק את החישוב (ראה פירוט בגיליון וורקפון מס' 363).
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
