לאומי: המשק עדיין מצוי בתקופה של צמיחה איטית

לאחר צמיחה מהירה יחסית ב-2004. כלכלני הבנק ניתחו את נתוני הגרעון המסחרי והגיעו למסקנה, שהסיבה העיקרית לצמצום הייצוא טמונה בהשפעת חולשת הביקושים בעולם, בעקבות האטת קצב הצמיחה במדינות הסוחרות עם ישראל
שרון שפורר |

מבחינה וניתוח של נתוני סחר החוץ שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסיקים כלכלני המחלקה הכלכלית של בנק לאומי, כי המשק עדיין מצוי בתקופה של צמיחה איטית, לאחר צמיחה מהירה יחסית בשנת 2004.

המסקנה של כלכלני הבנק נסמכה על מספר ממצאים נוספים שעלו מניתוח ייצוא וייבוא הסחורות:

ראשית, הם מפנים את תשומת הלב, קצב הגידול של הגרעון המסחרי במחצית הראשונה (41% לעומת אשתקד עד לגובה של 3.7 מיליארד דולר) היה תוצאה של קצב גידול מהיר יותר בייבוא מאשר בייצוא הסחורות, כשההאטה בהתפתחות הייצוא בלטה במיוחד בשני הרבעונים האחרונים, אם כי האחרון שבהם - הרבעון השני של השנה - הפגין יציבות בכל הנוגע לסעיף זה. יציבות זו, מסבירים בבנק, היא תוצאה של גידול בייצוא ענפי תעשיות הטכנולוגיה העלית אשר קוזז במלואו על ידי הצמצום בייצוא שאר תתי הסעיפים.

לדברי כלכלני הבנק, הסיבה העיקרית לצמצום הייצוא טמונה בהשפעת חולשת הביקושים בעולם, בעקבות האטת קצב הצמיחה במדינות הסוחרות עם ישראל.

בבנק לאומי התפנו לנתח, כאמור, גם את סעיף ייבוא הסחורות ומצאו, כי ברבעון השני של 2005 חלה עלייה בייבוא מוצרי צריכה פרטית, עליה העשויה לדעתם להצביע על התרחבות בצריכה הפרטית ברבעון זה. נתונים חלקיים אחרים, כמו מדד רכישות כרטיסי אשראי (עד חודש מאי) מחזקים גם הם, לדברי כלכלני הבנק, תחושה זו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.