גילץ תגייס היום 55 מ' ש' באג"ח סטרייט
גילץ חברה להשקעות תגייס היום (ב') בבורסה כ-55 מיליון שקל באג"ח סטרייט. האג"ח הוא עם מח"מ של 3.7 שנים והוא מוצע במכרז על הריבית שתנוע בין 5.5% במינימום ועד 6.25% במקסימום. את הנפקת החברה מובילים פועלים איי.בי.איי, הראל חיתום, אלטשולר שחם ורוסאריו קפיטל. בחיתום מוסדי מוקדם רכשו משקיעים 80% מהיקף ההנפקה.
גילץ נוסדה בשנת 95 ובשנת 98 גייסה לראשונה בבורסה לני"ע באג"ח מסדרה א'. גילץ עוסקת בעצמה ובאמצעות חברה בת בייזום, פיתוח והקמת פרוייקטים של בניה למגורים (באבן יהודה, נתניה וחדרה), בהשכרת שטחי מסחר ומשרדים שבבעלותה והקמת מבני משרדים המיועדים להשכרה (באזור צומת רעננה ובאזור תעשיה פולג בדרום נתניה).
כיום עוסקת החברה בבניית 334 יחידות דיור בשלושה פרוייקטים שונים באזור השרון והמיועדים לאוכלוסיית מעמד הביניים. כל המקרקעין נרכשו בשנה שעברה ומועד ההשלמה המתוכנן של שלושת הפרוייקטים הוא בשנים 2007 ו-2008. היקף שלושת הפרוייקטים הוא כ-270 מיליון שקל.
לחברה נכס מניב בצומת רעננה המושכר ברובו לחברת NICE. כמו כן לחברה שטח נוסף בסמוך עליו מתכוונת החברה לבנות בניין משרדים בשטח של 40,000 מ"ר בן 20 קומות המיועד להשכרה למשרדים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
