מניית לאומי מאבדת גובה: אנליסטים - "Q4 אכן נראה כאכזבה, אבל רק במבט ראשון"
בנק לאומי דיווח היום (ד') על תוצאותיו לרבעון הרביעי ולשנת 2010 כולה. הרווח השנתי של הבנק זינק ב-18% ל-2.38 מיליארד שקל, אך עם זאת השורה התחתונה ברבעון הרביעי הייתה חלשה יותר, עם ירידה של 5% ברווח ל-519 מיליון שקל.
בשוק גם הייתה אכזבה מיחס התשואה להון. בעוד שבשנת 2010 הוא עמד עד 10.3%, ברבעון הרביעי היחס עמד על 9.1%. בתגובה, מניית לאומי רושמת במסחר ירידה של כ-1%.
בכלל פיננסים, מנהל המחקר יובל בן זאב מציין כי הרבעון הרביעי אכן נראה כאכזבה, אבל רק במבט ראשון. האנליסט מסמן בד"וח הבנק הוצאות חד פעמיות בהיקף של כ-200 מיליון שקל, שהשפיעו לשלילה על השורה התחתונה.
בנוסף, בהסתכלות קדימה, בן זאב מסב את תשומת הלב לכך שבנק לא עדכן את התחזית השבוע, לאחר שסוכם על הפרשה לפיצוי בגין נכסים של נספים בשואה. "הרווח המנוטרל טוב והדיבידנד זורם כסדרו", סיכם.
"אמנם השורה התחתונה של הדו"ח של לאומי לרבעון הרביעי חלשה, אך התמונה הכללית שמתקבלת טובה יותר", הסכים מאיר סלייטר מדש ברוקראז'. גם סלייטר מדגיש כי הדו"ח כולל השפעות רב פעמיות רבות. "בנטרול מרביתן, התשואה להון הרבעונית עומדת על כ-11%".
- 7.לא סתם יורד- השוק מאותת לגליה ללכת (ל"ת)z 30/03/2011 15:03הגב לתגובה זו
- 6.ירידה לצורך עליה. העליה תתחיל בסוף היום וממחר (ל"ת)יוני 30/03/2011 13:34הגב לתגובה זו
- 5.חיים 30/03/2011 13:08הגב לתגובה זושכר המנהלים נמוך מדי .צריך העלאה
- 4.חיים 30/03/2011 13:06הגב לתגובה זוכנראה ששכר המנהלים נמוך מדי. צריך להעלות להם שכר
- 3.פינוקיו 30/03/2011 12:36הגב לתגובה זומישהוא מהאנאליסטים יכול להגיד מהי תשואת הדיבדנד שהבנק חילק עומד לחלק עכשיו?
- 2.אחד העם 30/03/2011 12:31הגב לתגובה זומנית לאומי מיצתה עצמה ונמכרת במחיר גבוה. כלומר אין לה עוד לאן לטפס זו הסיבה שכולם רצים למכור ובצדק. לעומת זאת פועלים נמכרת באפסייד של 15% - 20%. מה שאומר שמי שמבין קונה אותה. ברכה והצלחה
- 1.דניאל 30/03/2011 12:13הגב לתגובה זוהאנליזם(כונתי לאנליסטים" ) כמובן שאינם קוראים נכון את המפה, רווחים כאלו יפים בבנקים וכולם יורדים,למה כי השחילו מספיק וראו הם במוכרים,והפרייארים בקונים.עושים עליכם סיבובים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
