כלל אנרגיה הודיעה על שת"פ עם 'טיגו אנרג'י': "יאפשר להגשים החזון להורדת מחיר האנרגיה הסולארית"
כלל אנרגיה הודיעה היום על הסכם שיתוף פעולה הכולל השקעה בחברת טיגו אנרג'י, המפתחת מערכת מבוססת חומרה ותוכנה לשיפור ההספק של מערכת פוטו-וולטאית, המתאימה למגוון המערכות הסולאריות הקיימות בשוק.
חברת כלל אנרגיה, שהוקמה בינואר 2008, הינה בבעלות מלאה של כלל תעשיות מקבוצת IDB, ומהווה את זרוע ההשקעות שלה בתחומי האנרגיה והאנרגיה החלופית. החברה בוחנת ויוזמת פרויקטים בארץ ובח"ל בתחומי אנרגיית הרוח, אנרגיה שאובה והתחום הסולארי, כשבין היתר החברה משתתפת במרכז להקמת תחנות כח באשלים שבנגב, בטכנולוגיה פוטו וולטאית ובטכנולוגיה תרמו-סולארית.
נציין כי גודל השוק העולמי בתחום היצור וההתקנות של שדות סולאריים פוטו-וולטאים מוערך בכ-20 מיליארד דולר בשנת 2007, וצומח בקצב של מעל 20% לשנה.
סם ארדיטי, יו"ר טיגו, ציין כי "שיתוף הפעולה עם כלל אנרגיה יאפשר לנו להאיץ את הפיתוח וההפצה של הטכנולוגיה שלנו, ולהגשים את החזון להוריד את מחיר האנרגיה הסולארית".
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
