ראשי התעשיה הקיבוצית: הדולר "עלה" לנו 650 מ' ש'
לאחר דיווחים של איגוד התעשיינים אתמול על הפסדים של 2.4 מיליארד שקל מתחילת השנה בשל ירידת ערך הדולר - מסתבר היום, כי השפל המתמשך בשער הדולר וירידתו בשיעור של 11% מתחילת השנה שעברה גורמים לנזק של 650 מיליון שקל במונחים שנתיים למפעלי התעשייה הקיבוצית, כך עולה מתחשיב שערך מנהל המחלקה ליצוא באיגוד התעשייה הקיבוצית, עמוס שלו. התעשייה הקיבוצית היא מוטת יצוא וכ-60% מהכנסות החברות הקיבוציות המבוססות על יצוא, הן בדולרים. לעומת זאת, עיקר ההוצאות כמו שכר עבודה ואחרות הן במטבעות אחרים ובעיקר בשקלים. עובדה זו גורמת לשחיקה גדולה ברווחיות המפעלים. התעשייה הקיבוצית מהווה כ-10% מכלל התעשייה הישראלית ומכאן אפשר להעריך את הנזקים הנגרמים לתעשייה כולה מהשפל בשער הדולר איגוד התעשייה הקיבוצית תובע את התערבותם המידית של בנק ישראל ומשרד האוצר כדי שינקטו צעדים מוניטריים ופיסיקליים לעצור את ההידרדרות המסוכנת. לדברי שלו, הורדת הריבית, כפי שנוכחנו בשנה האחרונה, אינה מספיקה. יש לנקוט בצעדים נוספים ואפילו זמניים כדי לתת לתעשייה את הזמן הדרוש להתארגנות לעבודה בתנאי השוק החדשים. האידיאולוגיה של שוק חופשי ואי התערבות מוחלטת של הבנק והממשלה פשטו כנראה את הרגל, אומר שלו. העובדה היא שלא רק היצואנים סובלים - גם יעד האינפלציה של הממשלה ובנק ישראל לא מושגים בגלל שער החליפין וכדאי להתעורר שעה אחת קודם. על כל אלה נוספים נזקים בלתי הפיכים בגלל שיבושים בלתי פוסקים בעבודת הנמלים. מאז הרפורמה ששר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו, כל כך מתפאר בה, לא היה כמעט יום של שקט בנמלים: אוניות מגיעות מבלי להעמיס סחורה ובורחות מהארץ, מכולות שוכבות ימים רבים בנמלים ויצואנים נאלצים להטיס סחורות באוויר. ג'נרל מוטורס בארצות הברית לא תמתין לחלקים שלא יגיעו בים מקיבוץ עין השופט ומפעלי פז'ו בצרפת לא יעמדו בגלל חוסר אספקה מקיבוץ חצור. הם יפנו לספקים אחרים בעולם. גם בנושא זה אנו תובעים את התערבות הממשלה בתפעול שוטף של הנמלים.

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

משרד האוצר החליט שלא לתקצב פיצוי לישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך "עם כלביא"
לאחר כחודש וחצי של דיונים במשרד האוצר, הבהירה נציגי האוצר במהלך דיונים של ועדת הכלכלה של הכנסת כי המדינה לא תפצה את הנוסעים הישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא" במלחמת איראן
המהלך עורר מחאה חריפה מצד חברי הכנסת ונציגי הענף. ח"כ ולדימיר
בליאק (יש עתיד) האשים את שר האוצר בצביעות, כשהוא מציין כי "מצא 3.7 מיליארד שקל לחלוקת מזון בעזה, אך מסרב להקצות 250 מיליון שקל לפיצוי אזרחי ישראל". יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, הגדיר את ההחלטה "שערורייה" ודרש מראש הממשלה להתערב.
העימות סביב
הפיצוי נמשך כבר חודשים בין האוצר למשרד התחבורה, עם פערים מהותיים: במשרד התחבורה דרשו פיצוי על חמישה ימי שהייה, ואילו באוצר התעקשו על יומיים בלבד. לפי ההצעה המקורית, כל נוסע היה אמור לקבל כ־150 דולר ליום, עד תקרה של 750 דולר – בכפוף להוכחה כי נתקע בחו"ל בעקבות
ביטול טיסות על ידי המדינה.
נציגי חברות התעופה התריעו בדיון מפני פגיעה קשה ביכולתן הפיננסית. עוז ברלוביץ', מנכ"ל ארקיע, טען כי אלפי תביעות תלויות ועומדות נגד החברה, וכי היעדר פיצוי מהמדינה עלול להביא לקריסת אחת מחברות התעופה הישראליות. אורי סירקיס,
מנכ"ל ישראייר, קרא להתערבות מיידית בחקיקה שתגן על החברות, בעוד שלומי זפרני מאל־על דרש להפסיק "לגלגל את הציבור ללא מענה או ודאות".
רגב מצדה סבורה כי המדינה צריכה להשתתף במימון שלושה ימי פיצוי נוספים מעבר לשני הימים שעל פי חוק יחולו על החברות, שכן
הפגיעה בנוסעים נגרמה מהחלטה ממשלתית – סגירת השמיים – ולא ממדיניות של חברות התעופה. בינתיים, ללא הסכמה בין המשרדים, אלפי נוסעים שנותרו תקועים בחו"ל בזמן המבצע, בהם גם מי שזומנו בצווי 8, נאלצים לשאת בעלויות הכבדות מכיסם.
- אירן מגרשת מעל חצי מליון פליטים אפגנים מחשש לריגול
- הכנסת אישרה: תוכנית פיצויים רחבת היקף לעסקים שנפגעו ממבצע עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אורי סירקיס מנכ"ל ישראייר: "במסגרת המבצע נדרשנו לבטל עשרות טיסות ולהעביר מטוסים לחו"ל, אנחנו מקבלים מדי יום תביעות בהיקפים של מיליונים רבים, ואנחנו מבקשים התערבות מיידית לקידום חקיקה שתגן עלינו, כי בבימ"ש אומרים שביטלנו את הטיסה וזו סיטואציה בלתי אפשרית. בעיתוי ציני, יש היום דיון של שרת התחבורה לאפשר לוויז להקים כאן בייס".