אויר פסגות דליל: טבע והכבדות העלו את המעו"ף בסיום
יום מסחר תנודתי עבר על הבורסה התל אביבית. לאחר שבמרבית היום דשדשו המדדים המובילים ברחוב אחד העם סביב רמות הפתיחה, הם הצליחו להתרומם, כמחצית השעה לפני סיום המסחר וחתמו את היום בעליות שערים. נציין, כי את הריצה קדימה של המדדים קדימה הובילו היום מניות ענקית הפרמצבטיקה, טבע ומניות חברת כימיקלים לישראל. מחזור המסחר היה ער למדי והסתכם במיליארד שקל.
מדד ת"א 25 עלה ב-0.27% לרמת 791.87 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.26% לרמת 798.7 נקודות, מדד הטכנולוגיה, תל טק 15 עלה ב-0.42% לרמת 406.91 הנקודות. בסיכום שבועי עלה מדד ת"א 25 ב-0.86%, מדד ת"א 100 הוסיף 1% לערכו.
הדולר נסחר היום ביציבות אל מול השקל, בשעות אחה"צ חתם המטבע האמריקני בירידה קלה של 0.02% ושערו היציג נקבע על רמת 4.635 שקל. מנגד, האירו עלה בשיעור של 0.41% ושערו היציג נקבע על רמת 5.4533 שקל.
טבע המנוע של אחד העם
85%. איזה מספר. 85% זאת התשואה שהעניקה מניית טבע מאז השפל האחרון שלה בנומבר 2004 עד היום. גם היום היה יום מרשים לענקית הפרמצבטיקה הגנרית. המנייה עלתה ב-2.5%.
היום פורסם כי יצרנית התרופות היפנית - איסאי, תובעת את טבע, על הפרת פטנט. לדברי החברה היפנית, טבע תייצר את הגרסה הגנרית לאריספט המיועדת לטיפול במחלת האלצהיימר. יוזכר, כי אתמול הודיעה טבע כי קיבלה אישור סופי מרשויות ה-FDA לייצור ושיווק של טבליות ה-Oxycodone. בעלת מחזור שנתי של 1.2 מיליארד דולר.
מניות חברת כימיקלים לישראל (כיל) קפצו היום ב-2.93% תוך מחזור ער של 95 מיליון שקל. ברקע, מניית החברה זכתה להמלצת "קניה" ומחיר יעד של 20 שקל, מכיוונו של בנק ההשקעות האמריקני - מריל לינץ. גם מניית החברה לישראל שמחזיקה בכי"ל עלתה ב-2.5% למחיר של 1550 שקל.
בקרב חמשת מניות הבנקים הגדולות היה זה יום של ירידות, מדד ת"א בנקים איבד כ-1.6% ל-1,189 נקודות. נציין כי בסיכום שבועי עלה מדד הבנקים ב-0.85%.
אוצר לאומי?
מניות בנק לאומי הובילו את המגמה האדומה עם ירידה של 2.16%. הבוקר פורסם, כי הרוכשות החדשות של הבנק, הקרנות סרברוס וגבריאל גייסו משקיעים מארה"ב לרכישת 10% הנותרים בבנק לאומי. עוד עלה מהפירסום, כי סרברוס-גבריאל ימכרו את האופציות שניתנו להם במחיר הנמוך ממחיר ששילמו עבור יתר המניות.
מניות הבנק הגדול במדינה, בנק הפועלים איבדו 1.63% מערכן תוך שהן מרכזות את המחזור הגדול באחד העם - 109 מיליון שקל. דיסקונט ירד ב-0.82%, הבינלאומי השיל 2.12%. מנגד, מזרחי-טפחות היה הבנק היחידי שנותר בצד הירוק עם עליה קלה של 0.12%.
מניות אי.די.בי פיתוח ואי.די.בי אחזקות חתמו בירידות של 0.6% ו-0.78% בהתאמה. נזכיר, כי היום הוא למעשה היום הקובע לחלוקת הדיבידנד של שתי החברות. אי.די.בי פיתוח צפויה לחלק דיבידנד בגובה של 6.26 שקל למניה ואי.די.בי אחזקות צפויה לחלק דיבידנד בגובה של 7.17 שקל למניה.
מריל לינץ' החמיאו, ליפמן ממשיכה לטפס
מניות ליפמן חתמו בעליה של 1.37%. אתמול זכתה מניית החברה להעלאת מחיר יעד מבנק ההשקעות מריל לינץ'. בבנק מעודדים מחוזים חדשים שנרשמו לחברה, כמו גם מתוכנית הרכש העצמית של המניות שעליה הכריזה ההנהלה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
