עמית מין
צילום: Veev

חברת טכנולוגיית הבנייה Veev גייסה 400 מיליון דולר

שיטת הבנייה של החברה מבוססת על ייצור קירות שלמים וסגורים במפעל, הכוללים את כל המערכות- אינסטלציה, חשמל ומערכות מכניות וטכנולוגיות נוספות; לחברה משרדים בסן מטאו ובתל אביב והיא מעסיקה כ-350 עובדים, מתוכם 100 עובדים במרכז הפיתוח בישראל ובעקבות הגיוס הנוכחי החברה צפויה להכפיל את גודלה בשנה הקרובה
סתיו קורן |

Veev, חברת טכנולוגיית הבנייה, השלימה גיוס בהיקף של 400 מיליון דולר בסבב D. הסבב הנוכחי מעמיד את שווי החברה על כמעל מיליארד דולר, המעניק לה את מעמד היוניקורן.

Veev שהוקמה בשנת 2008 על ידי היזמים עמית הלר, עמי אברהמי ודפנה עקיבא, היא חברת טכנולוגית בנייה, הנותנת פתרון משלב התכנון ועד הביצוע, בשיטת בנייה חסכונית ויעילה המבוססת על בנייה מודולרית, וייצור בתים וחווית מגורים יוצאת דופן.

שיטת הבנייה של Veev מבוססת על ייצור קירות שלמים וסגורים במפעל, הכוללים את כל המערכות- אינסטלציה, חשמל ומערכות מכניות וטכנולוגיות נוספות. הקירות הסגורים, אשר נבדקו וקיבלו אישור כבר במפעל, מועברים לאתרי הבנייה ומורכבים בקלות, באמצעות מערכת ה- Plug & Play המתקדמת של Veev. לחברה משרדים בסן מטאו ובתל אביב והיא מעסיקה כ-350 עובדים, מתוכם 100 עובדים במרכז הפיתוח בישראל ובעקבות הגיוס הנוכחי החברה צפויה להכפיל את גודלה בשנה הקרובה.

הגיוס הנוכחי הובל ע״י קרן BOND, ובהשתתפות LenX, Zeev Ventures, Fifth Wall Climate Tech, ו- JLL Spark Global Ventures. הגיוס הנוכחי הוא תפנית משמעותית של החברה ויאפשר לחברה להרחיב את פעילותה, להרחיב את הבנייה בשווקים חדשים, להרחיב את מצבת העובדים במרכז הפיתוח הישראלי ב-100 עובדים נוספים, וכן להאיץ יוזמות מו"פ שיאפשרו את ייצור הבתים האיכותיים של Veev, באופן יותר יעיל, חסכוני ובר קיימא.

השיטות המסורתיות בעולם הבנייה הוכחו כי אינן מסוגלות לפתור את משבר הדיור הגלובלי. לפי הלשכה האמריקאית למפקד האוכלוסין, לארה"ב יש גירעון בהיצע של 7 מיליון יחידות דיור- עם גירעון של 3 מיליון יחידות בקליפורניה לבדה. חדשנות משמעותית, כמו זו של Veev, נחוצה בכל שלב בשרשרת תהליך הבנייה- מחומרים, דרך שיטות הבנייה ועד שותפויות.

לאחר בחינה מחדש של תהליך הבנייה, Veev יצרה תהליך מוצלח יותר מהמקובל בשוק המסורתי. ראשית, בניה באיכות גבוהה יותר ע״י שימוש ביסודות פלדה קלה (LGS) ועד לחיפויי מעטפת מ-HPS. שיפור במהירות הבניה, הגיעו לקצב גבוה פי 4 מהמקובל בבניה המסורתית, מה שמוריד משמעותית את עלויות הבניה. בנוסף, משתמשים Veev בחומרים בר-קיימא.

עמי אברהמי, מייסד שותף ו-Chief Product Officer בחברת Veev: ״מעמד היוניקורן מציב את Veev בשורה הראשונה בשוק טכנולוגיות הבניה העולמית. הסבב הנוכחי מגיע בסיומה של תקופת שיא של החברה, לאחר שהשלימה לאחרונה פיתוח פרויקט דיור חירום בן 78 יחידות דיור בסן חוזה, קליפורניה, שהושלם תוך 90 יום בלבד. Veev  יצרה מחדש את כל תהליך בניית הבית על ידי חשיבת home-as-a-product, הבית כמוצר הצריכה האולטימטיבי. על ידי חשיבה מחדש על כל אלמנט של הבית, כולל עיצוב, חומרים והסביבה הבנויה, ושילוב מלא של תהליך הבנייה מתחילתו ועד סופו, הצלחנו לייצר בתים באיכות, מהירות, ערך וקיימות שלא נראתה בתעשייה - עד עכשיו".

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטקרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיט

דוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים

האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה


הדס ברטל |

במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.

המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)  בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI 

מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.

צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית

עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53%  מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22%  מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.

הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.