מתחם התעש תל אביב
צילום: מילבאור אדריכלים

כמה יעלו הדירות במתחם תע"ש השלום בכניסה לתל אביב?

על פי עסקאות השוואה מדירות אחרות באזור, נראה כי ברף העליון מחירי הדירות יגיעו ל-50 אלף שקל למ"ר
איציק יצחקי | (1)

אתמול נסגר המכרז להקמת 528 דירות במתחם תע"ש השלום, בכניסה לתל אביב. לפי ההודעה של רמ"י, אקרו נדל"ן וקטה גרופ ישלמו תמורת השטח 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח - כשמחיר המינימום עמד על 140 מיליון שקל. מה שעשוי ללמד על מחיר ממוצע של 1.35 מיליון שקל לדירה.

על פי הערכה גסה, מחירי הדירות בפרויקטים שיוקמו באזור אמורים לעמוד על 45-50 אלף שקל למ"ר. באזור הקרוב, אגב, המחירים לא שונים בהרבה. דירות בשכונת נחלת יצחק הסמוכה מתומחרות סביב 49 אלף שקל למ"ר, בדרך השלום המחיר הממוצע לא משקף בשל מיעוט עסקאות, וברחובות שדרות ההשכלה, חפץ חיים ותוצרת הארץ דירות כאלה עולות בין 44-49 אלף שקל למ"ר, כשברחוב החפץ חיים הדירות החדשות קרובות לרף הגבוה. ההערכה היא שגם הדירות בתע"ש יהיו דומות למחיר הזה.

חשוב להדגיש שהפרויקט עדיין לא בשיווק, ועד שיסתיים - יעבור זמן רב. לא ברור מה יהיו מחירי הדירות, אבל נכון לעכשיו, הפרויקט אמור להיות מתומחר ברף הגבוה, במיוחד כשיש עסקאות השוואה מבניינים סמוכים וחדשים.

על פי הודעה של חברת אקרו הבוקר, להערכת החברה, אומדן ההשקעות הצפויות בפרויקט (לרבות התמורה והוצאות הפיתוח) הינו כ-1.03 מיליארד שקל, בתוספת מע"מ (צריך לזכור שעל הוצאות פיתוח אין מע"מ). כלומר, ההשקעה מגלמת לא רק את הקרקע והוצאות הפיתוח, אלא גם את עלויות הבנייה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יקר מאד 07/05/2024 18:05
    הגב לתגובה זו
    רעש זיהום צפיפות
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.