פיתוח מחלף השלום
צילום: ארקאפקט עדי בואנו

הצלחה מרשימה למכרז רשות מקרקעי ישראל בתע"ש השלום - 644 מיליון שקל

רשות מקרקעי ישראל הכריזה על 'אקרו נדל"ן' ו'גיל קטיה בנה' כזוכות במכרז לבניית 528 יח"ד ב-2 מתחמים בבנייה רוויה בתע"ש השלום בתל-אביב יפו
דור עצמון | (3)

רשות מקרקעי ישראל שיווקה בהצלחה קרקע במתחם לבניית 528 יח"ד למגורים בבנייה רוויה מגורים בת"א-יפו. אקרו נדל"ן, שזכתה במתחם א' לבניית 364 יח"ד, תשלם כ-368 מיליון שקל לא כולל הוצאות פיתוח. במקביל, חברת גיל קטיה בנה השקעות בע"מ, שזכתה במתחם ב' לבניית 164 יח"ד, תשלם כ-276 מיליון שקל לא כולל הוצאות פיתוח. הוצאות הפיתוח צפויות להסתכם בכ-67 מיליון שקל לשתי החברות יחד.

שני המתחמים ששווקו במכרז על שטח של כ-5 דונם מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית כחלק מתוכנית 'תע"ש השלום' ת"א-יפו. שטח התוכנית הכולל מתפרש על כ-55 דונם בסמוך לגבול ת"א-גבעתיים ומחולק לשניים; מתחם למגורים ומתחם למגורים בשילוב מסחר ותעסוקה. תחומי התוכנית גובלים בדרך השלום מדרום, רחוב עליית הנוער ממזרח ואזור תעסוקה של שכונת נחלת יצחק מצפון וממערב.

המתחמים הינם חלק ממתחם הכולל כ-1,097 יח"ד שבחלקן יוצעו כדירות קטנות בגודל של 50-70 מ"ר. תכנון הבינוי מאופיין במבני מגורים בני 7-9 קומות, בניינים בני 23 קומות בדפנות המתחם ומגדל בן 52 קומות בחלק הצפון מזרחי כאשר מסביב שטחים פתוחים ובמרכזו שטח ציבורי פתוח המתפרש על כ-5 דונם.

המתחם כולו מציע מרחב ציבורי, עירוב שימושים ושטחים פתוחים לרווחת התושבים. במסגרתו, יורחבו שטחי תעסוקה, לאורך הרחובות ובמרחבים הציבוריים יתווספו אזורי מסחר לצד שטחים ציבוריים פתוחים. מבנה תע"ש הישן מיועד לשימור והשטח כולו יטוהר ממזהמים ככל שיידרשו.

לצד זה, מוצעות חיבוריות משכונת נחלת יצחק לרחוב דרך השלום, ציר שדרות ההשכלה (ציר ירוק עירוני) עם שדרה להולכי רגל ואופניים לאורך רחוב חפץ חיים והמשך רחוב תוצרת הארץ. בין המבנים יוקמו חללים פתוחים עם שטחי מסחר במגוון גדלים ואפיונים אשר יציעו מרחב אורבני רב גווני.

במסגרת המתחם הכולל מיועדים שטחים למגורים (כ-15 דונם), מסחר, מגורים ותעשייה (כ-4 דונם), מוסדות ומבני ציבור (כ-8 דונם), תשתית דרכים (כ-15 דונם), תשתית דרכים (כ-60 דונם) ושטחים ציבוריים פתוחים (כ-12 דונם).

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    קרקע מזוהמת עם חומרים מסוכנים למה להרוג אנשים (ל"ת)
    אלי 06/05/2024 20:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הבעת אמון חחח רק עשירים יוכלו לגור במדינה (ל"ת)
    יותם 06/05/2024 18:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אז המדינה גורמת לעלית מחירי הדיור בישראל (ל"ת)
    פירוש רשי 06/05/2024 18:07
    הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.