מרוץ פורמולה ישראל – אילת 2013
מרוץ פורמולה ישראל, דצמבר 2011בשלהי שנת 2011 נפל דבר בתולדות הספורט המוטורי בישראל, כאשר נערך לראשונה מרוץ פורמולה כשר למהדרין, במחוזותיה של עיר הנופש הפופולרית במדינה – אילת.
בהמשך לכך, גם השנה חובבי הספורט המוטורי בארץ יוכלו ליהנות מחוויה דומה, בזמן שהנמל בעיר הדרומית יארח במשך שלושה ימים רצופים את מרוץ פורמולה ישראל השני.
ביום חמישי, ה-28 בפברואר, ייערך יום אימונים ומדידת זמנים לכל הנהגים המשתתפים, אשר יהיה פתוח בחינם לקהל הרחב.
ביומיים הבאים (1-2 במרץ), יתקיימו האליפויות השונות, ובמסגרתן יערכו מספר תחרויות, בענפים הבאים:
• פורמולה (לפרטים ניתן לעיין באתר האינטרנט של פורמולה ישראל).
• דריפטינג (פרטים למתחרים באתר עמותת הדריפטים).
• דראג (ארגון מרוצי דראג בישראל).
• קרטינג (פרטים באתר הקארטינג הישראל).
• טורינג (העמותה לספורט מוטורי בישראל).
• אופנועי כביש (מועדון האופנועים הישראלי).
• סופר מוטו (עמותת רוכבי הסופרמוטו הישראלית).
במרכז הבמה יעמדו כמובן מרוצי הפורמולה, כשהמתחרים ינהגו במכוניות מירוץ חד-מושביות מבית רנו, עם כ-200 כ"ס ומשקל עצמי של 495 ק"ג. נתונים אלה תורמים להאצת המכונית, מאפס ועד ל-160 קמ"ש, ב-4.85 שניות.
ואם במתחרים עסקינן, חשוב לציין שהם נבחרו לאחר ימי מיונים והפגנת כישורים מתאימים, במבחני ג'ימקאנה ותחרויות ראש בראש. לאחר שבפעם הקודמת נשמעו טענות בדבר אופי המבחנים ובחירת הנהגים, הרי שהשנה נשמעים קולות המבשרים על שיפור בהערכות וההתנהלות, כמו גם בבחירת מבחן נהיגה אפקטיבי ומאתגר. זאת בהתאם להפקת הלקחים וההתקדמות המצופה מהמפיקים, בעקבות הניסיון שנצבר מהאירוע הקודם.
המרוצים, כאמור, יתקיימו במסלול ייעודי לכך בנמל אילת, המאושר מטעם פדרציית הספורט המוטורי העולמית (FIA). אורכו של המסלול הוא כ-1.2 קילומטר, ורוחבו כ-9 מטרים. המסלול כולל ישורת אחת ארוכה, כשלצידה האחד ממוקמים היציעים, ואיזור ה'פיטס' מצידה השני.
בהזדמנות זו, נזכיר את אלוף מירוץ פורמולה ישראל הראשון, ארז ליבן, אשר קבע את שיא המסלול לזמן הקפה, בעת שעצר את השעון על 34.26 שניות.
מכירת הכרטיסים נמצאת כבר בעיצומה לקראת ההפנינג המוטורי שישתרע על פני סוף שבוע שלם. המחירים ינועו מ-129 שקלים עבור מבוגר ליום תחרויות בודד (79 שקלים לילד עד גיל 12), ויתפסו עד 199 שקלים לכרטיס משולב לכל ימי התחרויות (135 שקלים לילד). לעומת התמחור היומרני בתחרות הקודמת, המחירים הללו יאפשרו לקהל רב יותר להחשף לחוויה מוטורית, בתקווה.
מי שיבחר להישאר בבית יוכל לצפות בשידור החי בערוץ הספורט, הצפוי לסקר את האירוע.
האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?
בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני
המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.
אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.
הנתונים שהוצגו לוועדה
אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.
הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות. שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי
אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.
