היין מרים ראש, האירו נחלש: מגמת הורדות הריבית מסביב לעולם תומכת במטבע היפני
הדולר האמריקני רשם בימים האחרונים התחזקות משמעותית מאז רמת השפל אליה הגיע בשבוע שעבר מול היין היפני אך כעת נסחר הדולר בהיחלשות מול עמיתו היפני ואילו בהתחזקות מול האירו
מטבע היין נסחר כעת בהתחזקות של 0.2% לרמה של 98.8 יין לדולר, זאת לאחר שנגע ב-27 לאוקטובר האחרון ברמת שיא - 92.6 יין לדולר. מאז אותה רמת שיא נחלש היין בשיעור של 7.6%, זאת לאור הצהרות הממשל היפני כי היין החזק אינו טוב לכלכלה וכי ייתכן והממשל יצטרך להתערב במסחר במט"ח ולהביא להחלשת המטבע במדינה. בשוק מעריכים כי מגמת הורדות הריבית מסביב לעולם תומכת במטבע היפני, שכן כעת יהיה פחות אטרקטיבי לבצע את אסטרטגיית הקארי-טרייד, כלומת פחות אטרקטיבי לרכוש מטבעות במדינות כמו גוש האירו או אוסטרליה (בהן הריבית גבוהה יחסית) בעזרת המטבע היפני.
בתוך כך, הבנק המרכזי באוסטרליה הפחית היום את הריבית בשיעור חד מהצפוי והעמידה על 5.25% (הפחתה של 0.75%). הורדת הריבית היום באה לאחר שבחודש שעבר הפחית הבנק המרכזי האוסטרלי את הריבית בשיעור של 1%. המטבע האוסטרלי מגיב כעת להפחתת הריבית בירידה בשיעור של 1.7% מול הדולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
