תוכנית הממשל קרובה לאישור: נציגי המפלגות הגיעו לסיכום עקרוני

קבוצת מחוקקים משתי המפלגות הגיעו להסכמות. הקרן תוקם, כש-250 מיליארד דולרים יהיו זמינים באופן מיידי. הסנאטור בוב קורקר: "אני מאמין כי נשלים את החקיקה לפני פתיחת הבורסה ביום שני"
יונתן גורודישר |

לאחר שבמהלך השבוע האחרון התקיימו דיונים בקונגרס האמריקני בנוגע להצעת החוק של הממשל על הקמת קרן פדרלית להצלת המוסדות הפיננסיים, נראה הגיעו שתי המפלגות להבנות בנושא.

לפני דקות אחדות פורסם כי נציגים משתי המפלגות ומשני בתי המחוקקים, בית הנבחרים והסנאט, סיימו ישיבה של כשעתיים בה הגיעו להסכמות בסיסיות בנוגע לתוכנית ה-700 מיליארד דולרים של הממשל להצלת הכלכלה.

המחוקקים לא נידבו פרטים על התוכנית, אך הצעת החוק תאשר הקמת הקרן, שתעביר הכסף בתשלומים, כש-250 מיליארד דולרים יהיו זמינים באופן מיידי, כך דיווח הוול סטריט ג'ורנל, לפי מקורבים.

"הגענו להסכמה בנוגע להרבה נושאים", כך אמר יו"ר ועדת בית הנבחרים לשירותים פיננסיים, בארני פרנק במסיבת עיתונאים. "אני מאמין כי אנחנו נמצאים במסלול הנכון", הוסיף. הסנאטור בוב קורקר אמר: "אני מאמין כי נשלים את החקיקה לפני פתיחת הבורסה ביום שני".

מקבילו של פרנק בסנאט, יו"ר ועדת הבנקאות הסנאטור כריסטופר דוד, אמר כי המחוקקים מתכוונים להעביר החקיקה במהירות, ובכך לאפשר לממשל הפדרלי לרכוש נכסים הנמצאים במשבר. הצעת החוק שתאושר תהיה מורחבת מזו המקורית שהוגשה, ותכלול הגבלות על שכר בכירים בחברות שישתתפו בתוכנית.

קבוצת המחוקקים אמרה כי בכוונתם לשוחח עם חברי מפלגותיהם בשני הבתים לפני שהם נפגשים מאוחר יותר בבית הלבן כדי לדון בפרטי החקיקה עם ממשלו של בוש. נראה כי נאומו של הנשיא בוש אמש, בו אמר שמטרת התוכנית היא להימנע ממיתון ארוך וכואב, הגביר את המאמצים להגיע להסכמה ולסכם הפרטים בהצעת החוק על התוכנית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.45%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.