חששות מפני אינפלציה והעלאת ריבית גררו את השוק מטה
המדדים בוול סטריט סגרו את יום המסחר בירידות שערים. לקראת סוף יום המסחר המדדים אמנם ניסו לתקן את הירידות החדות שפקדו אותם במהלך היום אך התיקונים לא הספיקו והמדדים סגרו ברמות נמוכות מרמות הפתיחה. בכיר בפד אמר מוקדם יותר היום כי המשק האמריקני המשיך לצמוח בקצב טוב מהצפוי בחודש ינואר. האמרה של בכיר הפד העלתה את חששות המשקיעים כי תהליך העלאת הריבית רחוק מלהסתיים. הירידה הנאה במחירי הנפט לא הצליחה לעודד את המשקיעים בתפוח הגדול. מניית Google הקשתה על סקטור הטכנולוגיה.
מדד הנאסד"ק ירד ב-0.98% לשער של 2,239 נקודות. מדד הדאו ירד ב-0.24% לשער של 10,892 נקודות.
ירידות השערים התחזקו לאחר ש-Sandra Pianalto, יו"ר הפד בקליוולנד הודיעה כי נתונים ראשוניים הנוגעים לצמיחת המשק האמריקני בחודש ינואר מצביעים על קצב צמיחה גבוה מהצפוי. המשקיעים חוששים כי נתוני הצמיחה עלולים להעיד על כך שתהליך העלאת הריבית במשק עדיין לא החל "לחנוק" את הצמיחה ועל ידי כך להרחיק עוד יותר את סוף התהליך.
ביום רביעי הקרוב צפוי יו"ר הפד הנכנס Ben Bernanke לנאום מול וועדות של הקונגרס. המשקיעים צופים לקבל רמזים בנוגע להמשך תהליך העלאת הריבית במשק האמריקני. הפד העלה את הריבית ב-14 הפגישות האחרונות. ביום חמישי האחרון אמר יו"ר הפד בשיקגו Michael Moskow כי ייתכן וידרשו העלאות נוספות של הריבית על מנת להקטין את הלחצים האינפלציונים. ההערות של Michael Moskow העלו את החשש בקרב משקיעים כי תהליך העלאת הריבית עלול להמשך תקופה ארוכה יותר ממה שחשבו תחילה.
מזג האוויר הסוער שפקד את האיזורים הצפון מזרחיים של ארה"ב רכז עניין רב בקרב המשקיעים על רקע החשש מהשפעות מזג האוויר על מלאי הנפט במשק האמריקני. למרות מזג האוויר, מחירי הנפט נסחרים בירידות קלות בלבד, וסגרו בשער של 62.31 דולר. לדברי אנליסטים מזג האוויר הסוער אמנם מדאיג אך מגיע לקראת סופה של עונת החורף באזור.
מניות במרכז
חברת מנוע החיפוש הגדול Google (שסימולה: GOOG) הייתה היום במרכז העניינים. העיתון היוקרתי Barrons פרסם מוקדם יותר כתבה על החברה וטען כי ייתכן ומניות החברה יאבדו 50% במהלך השנה הקרובה על רקע התחרות ההולכת וגוברת עם Yahoo ו- Microsoft. מניות החברה ירדו ב-4.62% לשער של 345.87 דולר.
Merrill Lynch & Co (שסימולה: MER) נמצאת בהליכים מתקדמים לרכישת מנהלת הקרנות הגדולה BlackRock (שסימולה: BLK). לדברי עיתון ה-Wall Street Journal וה-New York Times סכום העסקה צפוי לעמוד על סדרי גודל של 8 מיליארד דולר. מניות Merrill Lynch & Co עלו ב-1.44% לשער של 73.84 דולר. BlackRock עלתה ב-7.91% לשער של 141.91 דולר.
רשת בתי הקפה Starbucks (שסימולה: SBUX) קבלה מוקדם יותר היום הורדת המלצה מצד בית ההשקעות הגדול UBS. לסברי האנליסטים בבית ההשקעות ה-upside של החברה נמוך יותר היום לאחר עליה של 20%. עוד אמרו האנליסטים כי הם צופים ירידה בקצב צמיחת המכירות של סניפי החברה שפתוחים מעל לשנה. מניות החברה ירדו ב-.2.14% לשער של 34.74 דולר.
ישראליות במרכז
אלביט מערכות (שסימולה: ESLT) עדכנה מוקדם יותר היום את צפי הרווח וההכנסות לרבעון הרביעי של 2005. לדברי ההנהלה תוצאות הרבעון יכללו הוצאות המוערכות ב-20 עד 25 מיליון דולר. ההוצאות נובעות מרכישת 70% ממניותיה של חברת אלישרא, רכישה של כ-13% נוספים ממניות תדיראן קשר, השפעת כמה התפתחויות שחלו בתדיראן קשר ברבעון הרביעי של 2005 והפחתת ערך הקשורה לחברות מוחזקות בהן אלביט מערכות מחזיקה בזכויות מיעוט. מניות החברה ירדו ב-2.88% לשער של 24.30 דולר.
אורבוטק (שסימולה: ORBK) דווחה היום על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2005. החברה דווחה על גידול של 9.7% בהכנסות ברבעון הרביעי ל-96.4 מיליון דולר בהשוואה ל-87.8 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם ב-12 מיליון דולר לעומת 6.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי בשנה שעברה. מניות החברה ירדו ב-1.18% לשער של 24.23 דולר.
חברת מוצרי הקוסמטיקה בטכנולוגיית לייזר - סינרון (שסימולה: ELOS), דווחה מוקדם יותר היום על רווח נקי של 12 מיליון דולר בתום הרבעון הרביעי של 2005. מדובר בזינוק של 46% ביחס לרבעון המקביל. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2005 מהווה 51% מסך ההכנסות. הרווח הנקי למניה מדוללת עמד ברבעון על 43 סנט, עליה של 43% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. מניות החברה עלו ב-0.07% לשער של 28 דולר.
סך ההכנסות של סינרון גדל ב-36% והסתכם בתום הרבעון ב-23.7 מיליון דולר. ההכנסות בכל שנת 2005 עלו ב-51% לסך של 87.4 מיליון דולר, ביחס לשנת 2004. הרווח הנקי השנתי הסתכם ב-41.1 מיליון דולר.
חברת התוכנה ג'קדה (שסימולה: JCDA) דווחה על תוצאותיה הכספיים לרבעון הרביעי ולשנת 2005. הכנסות החברה הסתכמו בשנת 2005 בכ-19.9 מיליון דולר, בדומה להכנסות השנה המקבילה אשתקד. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-4.9 מיליון דולר. מניות החברה ירדו ב-8.83% לשער של 2.58 דולר.
בשורה התחתונה הסתכם ההפסד הנקי השנתי של החברה בכ-4.95 מיליון דולר, ירידה של 11.7% בהשוואה להפסדי השנה המקבילה אשתקד, בה הסתכם ההפסד בכ-5.61 מיליון דולר. ההפסד הרבעוני ירד לרמה של 406 אלף דולר, בהשוואה להפסד של 1.14 מיליון דולר ברבעון המקביל.
חברת גילת רשתות לווין (שסימולה:GILTF), דווחה מוקדם יותר היום על תוצאותיה לרבעון הרביעי ולכל שנת 2005. החברה דווחה כי הכנסותיה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-56 מיליון דולר והרווח הנקי עמד על 1 מיליון דולר. מניות החברה עלו ב-4.58% לשער של 6.17 דולר.
חברת ליפמן (שסימולה: LPMA) הודיעה מוקדם יותר היום כי קבלה הזמנת המשך בסך 3.2 מיליון דולר מאחד מהבנקים הגדולים במקסיקו. במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2005 הזמין הבנק יחידות של מוצר ה-Secura של החברה. החברה הודיעה כי החלה למלא את ההזמנה, וצופה לסיים את המשלוח במהלך המחצית הראשונה של שנת 2006. מניות החברה נסחרו בירידה של 0.74% לשער של 25.44 דולר.
בית ההשקעות Friedman Billings הוריד מוקדם יותר היום את המלצתו למניית Ness (שסימולה: NSTC). האנליסטים בבית ההשקעות הורידו את המלצתם מ-"תשואת יתר" ל-"תשואת שוק". מניות החברה ירדו ב-3.92% לשער של 10.55 דולר.
טופ אימג' סיסטמס בע"מ (שסימולה:TISA) המפתחת מוצרי קליטת מידע ונתונים, הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת Asiasoft, העוסקת בייעוץ עסקי אזורי ומתן שירות טכנולוגי בשוק הפאסיפי. בטופ אימג' מסרו כי Asiasoft תציג את פתרונות TIS בשווקים בה היא פועלת. מניות החברה ירדו ב-2.88% לשער של 3.37 דולר.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
