אכיפת תניית אי תחרות בחוזה

בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי מקום בו לא קיימת הסתברות סבירה כי העובד יעשה שימוש בסוד מסחרי של מעסיק לשעבר - אין לאכוף תניית אי תחרות בחוזה.
עו"ד לילך דניאל |

בש"א 6870/05 בורדו דיגיטל פרינט אינק בע"מ נ. אלכס טרובניקוב ואח' ניתן ביום: 5.9.2005

עובדות

~~~~~~

1. מהות הבקשה הנה הגבלת עיסוקו של המשיב 1 (להלן - המשיב), עובד לשעבר של המבקשת, אצל מעסיקתו החדשה - המשיבה 2 (להלן - נור), בהתאם לתניית הגבלת עיסוק עליה חתם המשיב והכל במטרה להגן על סודותיה.

2. המבקשת חברה ישראלית בבעלות פרטית, שהוקמה בשנת 2000 לערך ועיסוקה בפיתוח, ייצור, שיווק ומכירת דיו למדפסות רחבות שאינן לשימוש ביתי. בין היתר מייצרת המבקשת תחליפי דיו למדפסות של נור.

3. המשיב, ד"ר לכימיה שהתמחה בתחום של פולימריזציה, והועסק אצל המבקשת החל מחודש ינואר 2002, כמספר 2 במחלקת הפיתוח. בנוסף לפיתוח, עסק המשיב גם בייצור ובבקרה. לטענת המשיב, קודם לעבודתו אצל המבקשת עבד בחברה אחרת בפיתוח דיו לצורך הדפסה על מעגלים מודפסים, בטכנולוגיה דומה לזו שפיתח במבקשת.

4. המשיב חתם ביום 2.1.2002 וביום 1.2.2004, על מסמך המכונה הסכם סודיות ובו התחייב לשמור בסוד כל מידע שיגיע לידיעתו והקשור במבקשת, בלקוחותיה, בתפקידו, בשכרו, בתהליכי הפיתוח, בתנאי השיווק וכיוצ"ב וכן שלא להתחרות במבקשת במשך 3 שנים מיום סיום יחסי עובד מעביד, ללא אישור מוקדם מהמבקשת. ביום 30.6.2005 נותקו יחסי העבודה עם המבקשת.

5. לטענת המבקשת, המשיב רכש את ניסיונו בתחום הדיו תוך כדי עבודתו אצלה, ובכך שהחל לעבוד בנור הפר המשיב את הסכם הסודיות ואי התחרות שנחתם ביניהם ואשר נועד להגן על סודה המסחרי של המבקשת. לטענת המשיב, החל לחפש עבודה לאחר שהמבקשת נקלעה לקשיים כלכליים, ובעת כריתת החוזה בינו לבין נור, התחייב המשיב לא לעשות שימוש במידע אותו רכש אצל המבקשת. כן טען המשיב, כי עסוקו היחידי בחברת נור הנו בפיתוח.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

1. נדחית טענת המבקשת, כי תניית הגבלת העיסוק במקרה זה נועדה להגן על הכשרה מיוחדת שניתנה למשיב. לא הוכחה שום הכשרה מיוחדת, פרט להשתתפות המשיב במספר תערוכות. מתקבלת עמדת המשיב, כי היה בעל ניסיון בתחום הדיו, על אף שלא ניתן היה לכנות את המשיב כ"מומחה" לדיו, בעת קבלתו לעבודה אצל המבקשת.

2. לעניין טענת המבקשת, כי התניה נועדה להגן על סוד מסחרי, משלושה סוגים, "תהליכי ייצור", "סוגי חמרי גלם" ונוסחאות - על המבקש לאכוף על זולתו תניית הגבלת עיסוק ובכך להגביל את עיסוקו, הנטל להוכיח כי התניה באה להגן על אינטרס בר הגנה. תניה בין עובד ומעביד המגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו, בלא להגן על אינטרסים לגיטימיים של המעביד, אינה חוקית ולכן בטלה.

אינטרס לגיטימי של מעביד הוא, בין השאר, סוד מסחרי, הכשרה מיוחדת, תמורה מיוחדת וכן כאשר מופרת חובת תום הלב. בנוסף, יש להוכיח כי היקף ההגנה הדרוש - צו המניעה המבוקש - אינו מעבר לדרוש לשם הגנה על אותו אינטרס.

3. "סוד מסחרי" אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של "סוד", כפי שארע במקרה דנן, אלא יש להצביע לדוגמא, על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה"סוד המסחרי", על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו רק בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם, או שמירת החומר במקום מוגן. כמו כן, על הטוען לקיומו של סוד מסחרי לאבחן בין הידע שנצבר כתוצאה מהנסיון ועניינו ידע כללי ולפיכך הופך לחלק מכישורי העובד, לבין הידע הפרטני המיוחד למעביד הקודם בלבד ולפיכך סודי.

4. הסוד המסחרי היחיד של המבקשת מצוי בנוסחאות - סודיות הנלמדת הן מהגיונם של דברים והן מדרך שמירתם, ומשנועדה התנייה להגן על אנטרס לגיטימי לכאורה, התנייה תקפה. עם זאת, בע"ע 164/99 דן פרומר וצ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ נ. רדגארד בע"מ, נפסק כי בית הדין לא יתן, כדבר שבשגרה, צו מניעה המגביל את חופש עיסוקו של העובד, על אף שהוכח קיומו של סוד מסחרי. צו כאמור ינתן בנסיבות המצטברות: ראשית, לכאורה קיימת הסתברות סבירה על פי מכלול הנסיבות כי העובד יעשה בסוד המסחרי שימוש. שנית, הדבר יפגע באופן ממשי במעסיק הקודם.

5. במקרה דנן לא קיימת הסתברות סבירה כי המשיב יעשה שימוש בנוסחאות של המבקשת. המשיב החל לעבוד אצל מעסיק אשר פועל בתחום הדיו שנים רבות, גיוס המשיב לעבודה

אצל נור נעשה באופן אקראי, תוך מתן הדעת לעניין אי הגילוי של סודות המבקשת ואף כתנאי להתקשרותם. כמו כן, לא הוכח על ידי המבקשת כי המשיב העתיק את הנוסחאות בעת שעזב את עבודתו אצל המבקשת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.