ערן אורנשטיין מונה למנכ"ל איפקס ניהול תיקים

זלמן שובל יכהן קדנציה נוספת בתפקיד נשיא לשכת המסחר ישראל-אמריקה. מינויים חדשים בחטיבה המוסדית של יוניליוור ישראל. עידו פיגנבוים מונה לסמנכ"ל השיווק והמכירות של רשת TOGO
ליאור גוטליב |

* ערן אורנשטיין, סמנכ"ל פיתוח עסקי באיפקס השקעות, מונה למנכ"ל איפקס ניהול תיקים. אורנשטיין, בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת ת"א, מועסק באיפקס משנת 2003. טרם מינויו, ביצע שורה של תפקידים בחברה: מנהל תיקי השקעות, סמנכ"ל שיווק וסמנכ"ל פיתוח עסקי. * האסיפה הכללית של לשכת המסחר ישראל אמריקה בחרה בסופ"ש, פה אחד בזלמן שובל, לקדנציה שנייה לתפקיד נשיא לשכת המסחר ישראל-אמריקה, לתקופת כהונה נוספת של שנתיים. * עידו פיגנבוים (27), בוגר תואר ראשון במנהל עסקים מתוכנית המנהלים של מכללת רופין, מונה לסמנכ"ל השיווק והמכירות של רשת TOGO. במסגרת תפקידו החדש ינהל פיגנבוים את רשת החנויות של החברה, את מערך השיווק והפרסום ואת הפיתוח העסקי של הרשת. * ישראלה מני מונתה לסמנכ"ל כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר. מני, בעלת תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת רוצ'סטר שבניו יורק ארה"ב, ותואר ראשון בכלכלה וניהול עסקים מאוניברסיטת בר אילן, עבדה בעבר כיועצת השקעות למשקיעים פרטיים וכיועצת בכירה בחברה בינלאומית לייעוץ. * הרצל בביוב (32) מונה למנהל תחום המניות בחברת אמבן ניהול תיקים מקבוצת אי.בי.אי., בביוב, בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן ומנהל השקעות מוסמך מטעם רשות ניירות ערך, הצטרף לקבוצת אי.בי.אי בשנת 1999 כמנהל השקעות. קודם לכן ביצע שורה של תפקידים כלכליים בחיל המודיעין. * מינויים חדשים בחטיבה המוסדית של יוניליוור ישראל: טל שריג, (27) מונתה למנהלת תחום אתני בחטיבה המוסדית. במסגרת תפקידה תהיה שריג אחראית על הובלה ויישום תפיסות השיווק והיעדים בתחום, תמיכה בפעילויות פיתוח מוצרים, חיפוש אחר הזדמנויות חדשות ופיתוחן. דן דינור (36) מונה למנהל לקוחות אסטרטגים בחטיבה המוסדית של יוניליוור ישראל. במסגרת תפקידו יהיה דינור אחראי על גיוס לקוחות אסטרטגים ופיתוח קונספטים ומוצרים ייחודים לרשתות מלונאות בישראל, ביניהן הולידי אין, דן שרתון, ועוד. כמו כן ינהל דינור את הקשרים עם רשתות שפע ושולץ, חברות ההסעדה המובילות בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.