אלביט מערכות: ההכנסות עלו ב-22% - הצבר בשיא חדש
(עדכון: 17:20) חברת התעשיות הבטחוניות - אלביט מערכות פרסמה היום (ג') את תוצאותיה הכספיים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה. התוצאות העידו על שיפור ניכר בביצועים הכספיים של החברה, גם לאחר השלמת הרכישה של תדיראן קשר - שהשפיע על שורת הרווח הנקי. בשוק ההון הגיבו באיפוק והפעילים שלחו את המניה להסחר בירידות במהלך יום המסחר, וגם בוול סטריט.
הכנסות החברה ברבעון השלישי של השנה הסתכמו בכ-273 מיליון דולר, עליה של 22% לעומת הרבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ההכנסות בכ-748 מיליון דולר, מדובר בעליה של 11% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בה הסתכמו ההכנסות בכ-669 מיליון דולר.
אקרמן: תוצאות שמעידות על גידול ברווחיות
נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, יוסי אקרמן, אמר: "אנו שמחים לדווח על תוצאות הרבעון השלישי של שנת 2005 בו רשמנו את ההכנסות הגבוהות ביותר בתולדות החברה. תוצאות אלו מעידות על המשך מגמת הגידול ברווחיות, מגמה הנמשכת מזה רבעונים רבים".
בשורה התחתונה הציגה החברה גידול של 9% ברווח הנקי הרבעוני. הרווח הנקי הסתכם בכ-14.5 מיליון דולר או 36 סנט למניה, לעומת 13.3 מיליון דולר או 33 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הסתכם הרווח הנקי בכ-38 מיליון דולר, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד.
הצבר גדל לשיא
נתון מעודד נוסף בדוחות הוא גודלו של צבר ההזמנות של החברה ביום המאזן של הרבעון השלישי. הצבר צמח ב-11.7% והגיע ללשיא של 2.4 מיליארד דולר. כ-65% מצבר ההזמנות מיועד למכירות מחוץ לישראל. כ-50% מצבר ההזמנות של החברה ליום 30 בספטמבר, 2005, נועד לביצוע ברבעון הרביעי של 2005 ובשנת 2006.
הנשיא אקרמן הוסיף כי צבר ההזמנות הגדול עדיין לא כולל הזמנות גדולות וחשובות, כמו חוזה ה-Watchkeeper, החוזה עבור חיל הנחתים האמריקאי וחוזים נוספים שנתקבלו לאחר הרבעון השלישי. חוזים אלה ואחרים, בתוספת ההשקעה המתמשכת במחקר ובפיתוח מבטיחים את המשך הצמיחה של אלביט מערכות ואת מובילותה הטכנולוגית בתחומי הפעילות הרבים שלנו.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
