לידר שוקי הון בתגובה לנתוני מכירות הרכבים בישראל: דלק רכב - "אי של יציבות"
"דלק רכב ממשיכה להיות אי של יציבות", כך לפי ליאת גלזר, אנליסטית מלידר שוקי הון. דלק רכב מכרה החודש 4,009 רכבים מתוך 16,387 רכבים שנמסרו, נתון פושר לשוק הרכב בישראל. מכירותיה של דלק רכב מעידים על נתח שוק של 23% מתחילת השנה, עלייה של 2% לעומת השנה שעברה.
השקל נחלש החודש ב-5% מול הין היפני, אך בהסתכלות שנתית השקל התחזק ב-2.7%, ועל כן שיעור הרווחיות של החברה צפויה להיות דומה לזו של הרבעון הראשון, שעמד על 18.9%.
השנה הראשונה בו משווק דגם חדש נחשבת לשנה הרווחית ביותר שלו, לכן שיווק המאזדה 3 בשנה הבאה אומר להוות מנוע צמיחה לחברה בתקופה זו. בנוסף, מוסיפה גלזר, כי מכירות המאזדה 2 (ששיווקה החל בסוף 2007) אמורות להמשיך להיות גבוהות. עוד נתון חיובי הוא שדלק רכב כבר יודעת את מספר הרכבים שתזמין ב-2009, כמו את תנאי הרכישה.
הרבעון הרביעי אמור להראות על חולשה במכירות בעקבות הרגולציה. בינואר אמורים לרדת מכירי הרכבים בעקבות הורדת מס הרכישה ל-75% ועידכון קבוצות הרישוי, שינויים שיגרמו כנראה לנטייה של לקוחות (פרטיים ומוסדיים) לדחות את רכישות הרכב מסוף השנה הנוכחית לתחילת השנה הבאה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
