ליהמן ברדרס: הריבית באירופה תתחיל לרדת בחדות כבר בינואר
"שינוי עמדה מצד הבנק המרכזי האירופי תהיה כמו הודאה בטעות", כך מעריכים בליהמן ברדרס בנוגע לאפשרות של הורדת ריבית באירופה, אך מוסיפים כי העמדה הנוכחית של הבנק עוד עשויה להשתנות, ובעתיד צופים שהריבית תקוצץ בחדות. נזכיר, כי באירופה, בניגוד לארה"ב, הריבית לא הורדה בשנה 2האחרונה, חרף משבר האשראי, והיא אף הועלתה פעם אחת ב-0.25% ל-4.25% כיום.
מספר חברים בבנק המרכזי האירופי טוענים שיש לעדכן הנתונים לסוף השנה ול-2009: הם מעריכים שצמיחת התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) תהיה נמוכה מהצפוי (1.4% השנה ו-1. בשנה הבאה) ושהאינפלציה תהיה גבוהה מצפוי (3.5% השנה ו-2.5% בשנה הבאה).
בליהמן ברדרס חושבים אחרת. האנליסטים מאמינים כי ההאטה הכלכלית באירופה תהיה חריפה מקונצנזוס התחזיות, ולפיכך האינפלציה תרד בחדות ותאפשר לבנק המרכזי האירופי לחתוך את הריבית כבר בתחילת 2009. למעשה, פער הקיים בין ציפיות הריבית של ליהמן ברדרס ותחזיות הבנק המרכזי האירופי הוא הגבוה ביותר מאז היווסדות הבנק האירופי.
בבית ההשקעות מעריכים כי האינפלציה תסתכם השנה ב-3% , כשירידה במחירי הנפט תגרום לירידה נוספת באינפלציה. כמו כן, מעריכים האנליסטים, כי האבטלה תעלה והם טוענים שתחזית הבנק המרכזי מראה כי אין ציפיות להתאוששות הכלכלה לכל הפחות עד סוף השנה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
