סקר ISM מארה"ב עשוי להכות בדולר

בסוף השבוע החולף נסחר הדולר בשפל של כל הזמנים אל מול האירו 1.5239 וברמה הנמוכה מזה שלוש שנים אל מול היין היפני, מתחת ל 103.0 יין עבור דולר בודד, זאת על רקע הציפיות להמשך מדיניות מוניטרית מרחיבה בארה"ב שמשמעותה המשך הורדות ריבית ע"י ה FED.

כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.5230 אל מול האירו, סביב הרמות של 102.70 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9843 אל מול הסטרלינג.

גם כנגד סל המטבעות המכיל את ששת העיקריים רושם הדולר רמת שפל מאז החל להימדד בשנת 1973, "השטר הירוק לא מצא תחתית וניתן להעריך האם ימשיך להחלש גם בחודש הקרוב", כך נמסר מפינוטק, "רמה של 1.57 נראית אפשרית עד לתחילת חודש אפריל".

היומן הכלכלי השבועי עמוס לעייפה בנתונים חשובים במיוחד. כבר היום צפוי להתפרסם גל של נתונים שימשוך תשומת לב רבה מצידם של המשקיעים. ביניהם ניתן למצוא את נתוני הייצור מבריטניה, התוצר בקנדה ואולי המעניין ביותר הוא סקר ISM ייצור מארה"ב כשהתחזית היא לירידה מרמה של 50.7 ל 48.0, מס' נמוך ומאכזב עשוי להכות בדולר ולשלוח אות להיסחר ברמות שפל חדשות.

דולר/שקל: הצמד פותח את השבוע ביציבות אך המתיחות הביטחונית גוררת פתיחת שבוע שלילית באחד העם ועשויה להפעיל לחץ על השטר הישראלי. השקל עשוי להינתן תחת לחץ של מכירות בטווח הקרוב אל מול הדולר אך הסיבה העיקרית שמאפשרת לו לשמור על יציבות יחסית היא קריסתו של הדולר בגיזרה הגלובלית שנסחר ברמת שפל של כל הזמנים אל מול האירו. כעת נסחר הדולר סביב 3.6550 אל מול השקל.

נפט: מחירו של הזהב השחור יורד לאחר שנגע בשיא של כל הזמנים מעל ל 103.0$ לחבית. בהתייצבותו של הדולר בסוף השבוע החולף לצד כניסתם של מימושים רבים הביאו יחדיו לירידת מחירו של הנפט, "כל עוד הדולר חלש ומחירו של הנפט מעל לרף של 100.0$ אסטרטגיית המשקיעים נתונה לקניות נוספות לקראת מחירי שיא חדשים", כך נמסר מחדר העסקאות של פינוטק. כעת נסחר חוזה עתידי על הנפט סביב הרמה של 101.70$ לחבית.

זהב: המתכת הזהובה אינה עוצרת כשמחירה של אונקיית זהב ממריא לשיא של כל הזמנים. השבוע נפתח בעליות של יותר מ 1.0% כשחוזה עתידי על הזהב נסחר כעת סביב 987.0$ לאונקיה. חולשתו של הדולר והחשש מאינפלציה דוחפים ספקולנטים רבים להצטייד בזהב והמירוץ לחציית ה 1000$ לאונקייה נמשך. "רף ה 1000$ מאוד קרוב ועדיין זרם הקניות אינו מתעייף", כך מוסר טריידר סחורות בכיר מסידני שבאוסטרליה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.