הקץ לאגרה? חברי ועדת הכספים דנו הבוקר (יום ג') בביטול המס השנוי במחלוקת, למימון השידור הציבורי. "התנהלות הזויה", כך הגדיר יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), את אופן גביית אגרת רשות השידור. גורמים אף טענו כי יש חשש לעבירות פליליות בדרך גביית האגרה.

ועדת הוועדה צפויה לקיים דיון המשך בהקדם לאחר שמבקרת הפנים של הרשות איתנה גרגור-חנה, תעביר לידיו בהקדם את הדו"ח שהכינה בנושא וממצאים של דו"חות קודמים.

סלומינסקי ושאר חברי הוועדה הביעו זעם רב על חוסר המוכנות של נציגי הרשות שהגיעו לדיון, ועל הגמגום של סמנכ"ל הגבייה, נוכח ממצאים חמורים על התנהלות לא ראויה כביכול, של הרשות בכל הנוגע לגביית האגרה.

חברי הכנסת דרשו במהלך הדיון לבטל את אגרת רשות השידור. "יש לשמור על השידור הציבורי, למרות שעל אי הסדרים והחשש לעבירות פליליות ברשות, לא ניתן לעבור לסדר היום", אמרו. ח"כ סלומינסקי: "הממצאים שעלו כאן שערורייתיים. התנהלות לא ראויה של גוף ציבורי שאף נוקט באמצעים קשים כנגד חייבים, שממילא מממנים כבר את רשות השידור באמצעות המיסים שהם משלמים. הניהול השוטף של גביית האגרה הזוי".

• ח"כ ניסן סלומינסקי נחקר כעת במשטרה בחשד להטרדה מינית
• פרופ' דויד גילה: "חרם מאורגן של צרכנים - תופעה מבורכת"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לסמנכ"ל הגבייה של הרשות, אבי כץ, אמר סלומינסקי כי "ב-30 מיליון שקל שכר טרחה שקיבלו 11 משרדי עורכי דין ב-2013 יכולתם להעסיק 300 עובדים ואפילו אם הייתם מעסיקים הרבה פחות, הם היו עושים בפחות כסף את אותה עבודה".

גובים אגרת רשות שידור מ- 1.45 מיליון בתי אב

המשנה למנכ"ל רשות השידור, עודד בירגר, התייחס לתקציב הרשות ואמר: "תקציב 2014 לא מאוזן. יש הרבה דרישות שאנחנו צריכים לעמוד בהן: הפקות מקור, למעלה מ-90 מיליון שקל, לעומת 72 מיליון ב-2013 ועוד. אין איזון תקציבי".

סמנכ"ל הגבייה ברשות אבי כץ, עורר את זעמם של חברי הכנסת כשמסר נתונים מהזיכרון ואף חזר בו לעיתים. כץ: "סך הכל אגרת טלוויזיה ב-2013: 461 מיליון שקל ואגרת רישוי (ברכב): 322 מיליון שקל. גובה אגרת רשות השידור: 356 שקל ב-2013, ללא תלות בכמה מקלטים קיימים, לעומת עסקים שמשלמים עבור כל מקלט בנפרד. סך הכל בתי אב 2.2 מיליון בישראל, מתוכם גובים אגרה מ-1.45 מיליון. עסקים יש כ-100 אלף. העסקים הולכים ופוחתים, כי יש אפשרות לקבל פטור תמורת הצהרה שלא מחזיקים מקלט. כבר יש כ-10,000 אזרחים שהודיעו".

• משחקי השף גברו על פרק הסיום של נוטוק
• הראל ומור - מי מנצחת בדיגיטל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע מוריה וברקו עדיין מדשדשים בטבלת הרייטינג?

"בשנה שעברה גבינו 580 מיליון שקל בגין אגרת טלוויזיה. יש גם אגרות מופחתות שאנחנו גובים. יש כ-600 אלף בתי אב שאין לנו מידע לגבי החזקת מקלטים . אנחנו נמנעים מלשלוח אגרות למגזר החרדי, כי אנחנו יודעים שהם לא מחזיקים מקלטים. כנגד 1.2 מיליון בתי אב, אנחנו נדרשים להפעיל דרך שנייה לגבייה ; הודעות קנס ואח"כ כולל הצמדות ולאחר-מכן, חלק מהטיפול באמצעות עורכי דין".

לגבי ניהול הגבייה על ידי עורכי-דין, אמר כץ: "עורכי הדין איתרו 600 אלף בתי אב ומתוכם איתרו 140 אלף בתי אב חדשים וגבו בערך מ-50 אלף בתי אב. ויש גם 112 אלף בהוצאה לפועל. עורכי הדין נבחרו במכרז מ-2011. העלות שהרשות משלמת בהתאם לאותו אחוז שניתן במכרז על ידי כל עורך דין. מקסימום 7% עמלה. ב-2011 שילמנו 5 מיליון שקל עמלות וב-2012 כ-6 מיליון שקל. את גובה שכר הטרחה קובעת ההוצאה לפועל. לגבי החייב, נגבים לכל היותר 1,300 שקל שכר טרחה עם הצמדות. כל הכספים מועברים ישירות לחשבון רשות השידור. אין לנו מספיק כוח אדם להתעסק בזה ולכן מעבירים למשרדי עורכי דין. עורכי הדין קיבלו 30 מיליון שקל שכר טרחה ב-2013".

בתגובה לדברים שהטיח בו יו"ר הוועדה על שניתן היה לממן בהרבה פחות העסקתם של עובדים לאותה עבודה, ענה כץ: "לו הייתי עסק פרטי יכול להיות שהייתי עושה שיקול כלכלי" . דבריו עוררו תרעומת קשה מצד חברי הכנסת. תשובה זו ואמירות נוספות הובילו לאמירות קשות מצד הח"כים. כך למשל, על אמירתו, לפיה "הרשות לא מנסה לגבות מהמגזר החרדי" , אמר ח"כ עיסוואי פריג' (מר"צ): "הצהרה מעניינת מאד שאתם לא מנסים לגבות במגזר החרדי, כי אתם מסיקים שאין להם מקלטים. חוסר שקיפות, באים בלי נתונים".

"השידור הציבורי צריך להיות בידי הציבור לשם הציבור"

ח"כ סתיו שפיר (העבודה), אמרה כי "אם ככה זה עובד, אזרחים לא צריכים לשלם לכם אגרה. יש גוף שממומן מכספי ציבור שחלים עליו כוחות פוליטיים בריוניים והמרחק בינו לבין שידור ציבורי אמיתי עצום". ח"כ חמד עמאר (הליכוד-ביתנו) הוסיף: "למרות שאני מאד תומך בשידור ציבורי, אחרי הדיון הזה היום, אם כך מתנהל השידור הציבורי, אז כמה שכואב לי, השידור הזה לא צריך להתקיים. לא רוצים את השחיתות הזאת".

לדביר ח"כ אראל מרגלית (העבודה), "צריך שידור ציבורי איכותי. מה שאנחנו רואים נותן תחושה לא נוחה. אם רוצים להציל את השידור הציבורי אז על אותם אנשים שרוצים לנקות את ההתנהלות לדבר בקול רם. אחרת יש תחושה לא נוחה בציבור, שכספי האגרה שלהם, נלקחים שלא למטרות לשמן הם נגבים". ח"כ עפו אגבאריה (חד"ש), דרש הקמת צוות בדיקה לסוגיית גביית האגרה, ואמר: "לא יתכן לתת לגורמים עסקיים להתעשר על חשבון הציבור".

ח"כ גילה גמליאל (הליכוד-ביתנו), הוסיפה: "לא ניתן לעבור לסדר היום בסוגיית הגבייה. יש חובה שיהיה ערוץ ממלכתי אבל זה מחייב את הגוף הזה להתנהל כגוף ממלכתי ומהדיון הזה אנחנו רואים שלא כך קורה. כל סוגיית הגבייה של רשות השידור בעייתית. האזרחים לא צריכים לשלם את האגרה. בסוגיית הגבייה יש מחדלים אבל גם עבירות פליליות".