הזרים חזרו לת"א בינואר: השקיעו כ-476 מיליון דולר, בעיקר במניות כימיה
בנק ישראל מפרסם היום נתונים מעניינים על פעילות משקיעים זרים בבורסה במהלך חודש ינואר השנה. מהנתונים עולה כי בינואר נרשם זינוק משמעותי בפעילות של המשקיעים הזרים, גם במניות וגם באגרות חוב, מה שמסביר, באופן חלקי לפחות, את הזינוקים המרשימים בחלק מהמניות המובילות ובאגרות החוב הקונצרניות.
אחרי שמימשו כ-1.4 מיליארד דולר בחודשים אוקטובר ונובמבר, ודצמבר השקיעו כ-40 מיליון דולר בלבד, הרי שבינואר נרשם זינוק ותושבי חוץ הזרימו לשוק המקומי כ-476 מיליון דולר נטו, מהם כ-331 מיליון דולר לאיגרות חוב וכ-145 מיליוו דולר להשקעה במניות.
כ-150 מיליון דולר זרמו להשקעות בחברות מענף הכימיה והפרמצבטיקה (טבע, פריגו, כיל ומכתשים אגן בעיקר), בעוד במניות של הבנקים בוצעו מימושים של כ-60 מיליון דולר נטו.
עיקר השקעות תושבי חוץ בשוק האג"ח המקומי, בהמשך להשקעות של כ-53 מיליון בדצמבר 2008 - היו באג"ח הממשלתיות - בכ-190 מיליון דולר, במק"מ - כ-90 מיליוני דולר וכן באגרות חוב פרטיות, כ-50 מיליון דולר.
בבנק ישראל מציינים כי בינואר חל גידול חריג בהשקעות תושבי חוץ באגרות חוב של חברות הנסחרות בת"א, והן עלו לסך של כ-50 מיליוני דולר לאחר השקעות גם בדצמבר ( 14 מיליון דולר) ומימושים לא גדולים בחודשים הקודמים. זאת, על רקע דפוס ההשקעה של תושבי חוץ באפיק זה: השקעות או מימושים חודשיים בסכומים נמוכים שהסתכמו בשנתיים האחרונות בסכום של כ- 10 מיליון דולר לשנה בלבד, ויתרת השקעה נמוכה המסתכמת, כולל ההשקעה בינואר ב-187 מיליוני דולרים בלבד.
ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל התאפיינו ביציבות והן הסתכמו בינואר 2009 בכ-392 מיליון דולר, בדומה לממוצע החודשי של שנת 2008. עיקר השקעות הללו בחודש ינואר היו בענפי הטכנולוגיה העילית.
עוד נמסר מבנק ישראל כי בינואר השקיעו תושבי ישראל כ-175 מיליון דולר בני"ע סחירים בחו"ל. מזה, כ-275 מיליון דולר במניות, ומימושי אג"ח בכ-100 מיליון דולר. עיקר ההשקעות במניות בהיקף של כ-262 מיליוני דולר - בוצעו על ידי משקיעים מוסדיים ישראליים, בהמשך להשקעותיהם בחודשים הקודמים, בעוד שמימושי האג"ח העיקריים היו של הסקטור העסקי בהיקף של כ-90 מיליוני דולר.
ההשקעות הישירות בחו"ל של תושבי ישראל שבוצעו באמצעות מערכת הבנקאות הסתכמו בהיקף של כ-140 מיליוני דולרים, ובוצעו בעיקר על ידי חברות מענף הפרמצבטיקה וההיי-טק.
