ולדימיר פוטין: "לא פוסל את האפשרות לבקש להיבחר מחדש ב-2018"
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, עשוי לבקש להיבחר מחדש בתום תקופת הכהונה שלו שעתידה להסתיים בשנת 2018. פוטין אמר את הדברים אתמול לרויטרס והוסיף כי "המערב לא שימש דוגמא לרוסיה".
סוכן הק.ג.ב לשעבר ידוע בחוקים הנוקשים שהוא מקדם, אחד הבולטים בהם שעורר סערה עולמית ותגובות חריפות נגד היה איסור על הומוסקסואלים ולסביות להביע את נטייתם המינית בפומבי. כשנשאל פוטין האם הוא מעוניין להיבחר מחדש כאשר המנדט שלו לשש השנים יפוג ב-2018, אמר כי הוא "לא פוסל את זה".
ברויטרס ביקשו ממנו לחדד ולהבהיר את דבריו, והוא אמר כי "אנחנו נמצאים בשנת 2013 היום, יש עוד 5 שנים מלאות לפנינו".
- 8.פוטין, לפני שאתה נבחר אתה צריך לחיות עד 2018 (ל"ת)האיש אופטימי 20/09/2013 13:46הגב לתגובה זו
- 7.אורי 20/09/2013 12:58הגב לתגובה זועדיין לא שמענו כמה פוטין חשוב וטוב למדינת ישראל - מפי שליחו אביגדור ליברמן.
- 6.אנונימי 20/09/2013 12:31הגב לתגובה זופוטין מבין שברגע שהשלטון יתחלף ויחקרו מאיפה ואיך הוא צבר את כל הרכוש שיש לו כיום הוא ימצא את עצמו במחלקה מיוחדת בסיביר .זאת הסיבה שהקפיטליסט החזירי בארצנו לא מעוניין להחליף את השלטון הימני שמתנהג אותו דבר ברוב הארצות שוד האזרח המסכן למען "חברנו" הנבחרים שמתחלקים בקופה.תכנסו לכל סופר ותראו שרוב המחלקות מתחלקות בין כמה חברות שכובשות את המדפים ומעלות מחירים בלי שום קשר לעליית חומרי הגלם תוך 3-5 שנים הכפילו את מחיריהם של כל מוצרי המזון סתם בגלל שחיסלו מתחרים והם לבד על המדפים תבדקו בעצמכם.הדרך היחידה היא לפתוח את השוק ליבוא ולהוריד את המכס ל-0
- 5.דקטטור קטן ושפל ותו לא (ל"ת)פול 20/09/2013 12:13הגב לתגובה זו
- 4.מעניין מתי יעלימו אותו (ל"ת)רוסיה 20/09/2013 11:54הגב לתגובה זו
- 3.אורי 20/09/2013 11:06הגב לתגובה זוהאם העלימו אותו?
- הוא קטן לא רואים אותו (ל"ת)אנונימי 20/09/2013 13:04הגב לתגובה זו
- 2.ידידיה 20/09/2013 11:04הגב לתגובה זונראה לי שהוא רוצה להקבר במזוליאום, ליד סטלין, הקצב...
- 1.2018 20/09/2013 10:58הגב לתגובה זושלי יחימוביץ תעלם . יהיה עולם הרבה יותר טוב.
מכשיר כרייה ביםהמניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי
מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38% ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.
העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.
ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.
מזומנים שיספיקו לשנתיים
נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.
- סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
- לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרומה למדע, סביבה ובריאות
העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.
