אירופה סגרה בירידות שערים: אמפייר אונליין עלתה 8%

את ירידות השערים הוביל סקטור השבבים על רקע עדכון צפי המכירות של אינטל. מבין הסקטורים העולים בלט סקטור חברות הכרייה שעלו על רקע המשך העלייה במחירי המתכות. 888 החזקות ירדה ב-0.26%, באטמ ירדה ב-2.72%, אקס. טי. אל. עלתה ב-0.36%
יניב לפן |

המדדים המובילים באירופה סגרו את יום המסחר בירדות שערים. את ירידות השערים הוביל סקטור השבבים על רקע עדכון צפי המכירות של ענקית יצרניות השבבים, אינטל. מבין הסקטורים הבולטים לטובה מבחינת מתן תשואה יומית, בלט סקטור חברות הכרייה. חברות הכרייה עלו היום על רקע העלייה החדה במחירי הנחשת והעלאת מחיר היעד למתכת על ידי בית ההשקעות הגדול מריל לינץ'.

בפרנקפורט ירד היום מדד הדאקס ב-0.09% לשער של 5,282נקודות, בלונדון ירד הפוטסי ב-0.25% לשער של 5,517 נקודות, מדד היורוסטוקס ירד ב-0.27% ל-3,500 נקודות, מדד פריס ירד ב-0.19% ל-4,661 נקודות, מדד ציריך עלה ב-0.17% לשער של 7,573 נקודות.

מתוך 18 השווקים הפתוחים במערב אירופה, 12 סגרו את יום המסחר בירידות שערים.

מניות במרכז

יצרנית השבבים הגדולה בעולם, אינטל, עדכנה מוקדם יותר את תחזיות צפי המכירות שלה חרבעון הרביעי של שנת 2005. העדכון המאכזב השפיע על סקטורי השבבים בעולם כולו. Infineon, יצרנית המוליכים למחצה הגדולה באירופה, ירדה היום ב-1%. STMicroelectronics, יצרנית המוליכים למחצה השנייה בגודלה באירופה, ירדה ב-0.6%. ASML Holding, המייצרת מוצרים לשימוש בייצור שבבים ירדה ב-1.3%.

העלייה החדה במחירי המתכות בכלל והנחשת בפרט משפיעה על מניות חברות הכרייה. Anglo American, חברת הכרייה השנייה בגודלה בעולם, עלתה ב-2.3%, העלייה החדה ביותר מאז חודש מאי בשנת 1999. BHP, חברת הכרייה הגדולה בעולם, עלתה ב-0.4%.

Schering, יצרנית התרופות השלישית בגודלה בגרמניה, ירדה ב-3.2%. העיתון Financial Times Deutschland פרסם הודעה כי ייתכן והחברה תאלץ לשלם 1.2 מיליארד דולר על מנת להמשיך ולקבל זכויות בלעדיות על ייצור ה-Betaseron.

ישראליות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).