למרות הירידות החדות בבנקים - הבורסה חתמה ללא שינוי

ירידות חדות בקרב מניות הבנקים גררו במשך שעות המסחר את הבורסה לטריטוריה האדומה, אך לקראת סיום הצליחו המדדים העיקריים להתרומם ולחתום סביב רמות הפתיחה. ת"א 25 ירד ב-0.03%, ות"א 100 התרומם ב-0.03%
דרור איטח |

לאחר שבמרבית שעות היום נסחרו המדדים העיקריים בירידות שערים, הצליחו מדדי הבורסה המקומית להתאושש לקראת סיום וחתמו כמעט ללא שינוי סביב רמות הפתיחה. מדד התל טק שנגרר בפתיחה אחר המגמה, הצליח להתחזק עד לסיום. את המגמה השלילית באחד העם הובילו מניות הבנקים שמתנהלות בעצבנות ותמודתיות רבה בימים האחרונים. מחזור המסחר עקף את הממוצע היומי והסתכם בכ-963 מיליון שקל, מתוכם כ-628 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.

מדד ת"א 25 ירד קלות בשעור של 0.03% לרמת 759.15 נקודות, מדד ת"א 100 הצליח להתרומם מעט וחתם בתוספת מזערית של 0.03% לרמת 766.26 נקודות, מדד התל טק רשם את העליה הגבוהה כשהוסיף כ-0.61% לרמת 390.07 נקודות. מדד הבנקים נפל ב-1.9%.

מניית אלביט מערכות קפצה בסיום בכ-2%. ברקע, בית ההשקעות מיטב העניק הבוקר למנית החברה המלצת "קנייה" עם מחיר יעד של 28 דולר, גבוה ב-24% מעל מחירה בבורסה.

מניות בנק אגוד קפצו בסיום ב-3.48% תוך מחזור של 6.4 מליון שקל הגבוה פי 9 מהמחזור היומי של המניה בשנה האחרונה. הבוקר פורסם כי יהודי אמריקני - מאיר עזרי הציע לרכוש את בנק אגוד ב-1.2 מיליארד שקל. על פי הערכות עזרי רוצה לרכוש 73% מידי שלמה אליהו ושותפיו, העיסקה משקפת לבנק שווי של 26% מעל השווי של הבנק אתמול עם סיום המסחר בבורסה, ובכ-3.5% מההון העצמי של הבנק.

מניות טאואר סמיקונדקטור, חתמו היום יום מסחר רביעי רצוף של עליות שערים תוך שהן מזנקות ב-6.1% במחזור של 5.5 מיליון שקל. בארבעת ימי המסחר האחרונים זינקה מניית החברה ב-21.3%. אתמול הודיעו החברה וה-PDA, כי טאואר החלה לייצר עבור Biomorphic חיישנים מסוג CMOS Image Sensors של 1.3 ו- 2.0 מגה פיקסל.

מניות כלל ביטוח עלו ב-0.99%. החברה הודיעה הבוקר, כי זכתה במכרז לביטוח בריאות וסיעוד קבוצתי עבור עובדי רשת המלונות ישרוטל ובני משפחותיהם. תקופת ההסכם ל-3 שנים. היקף העסקה נאמד בכ-3 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.