מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם הערב (ד') דו"ח ביקורת מיוחד בנושא "משבר התחבורה הציבורית". בין היתר מצביע מבקר המדינה על אובדן של כ-20 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מתחבורה ציבורית כושלת, על צפיפות בלתי נסבלת בכבישים, על כך שקידום מתן עדיפות לתחבורה ציבורית מתנהל בעצלתיים, ליקויים קשים בפעילות ובשירות בתחבורה הציבורית, תפקוד כושל של משרד התחבורה ויישום כושל של החלטות הממשלה.  "על הממשלה והעומד בראשה לתת את הדעת לבעיה לאומית זו ולפעול להסרת חסמים שיאפשרו את ביצועם של פרויקטים תחבורתיים חשובים בלוחות זמנים סבירים", מציין המבקר.    מציאות תחבורתית קשה ומעיקה על פי ממצאי הדו"ח, תושבי ישראל מתמודדים מדי יום ביומו במציאות תחבורתית קשה ומעיקה. מבקר המדינה מבהיר כי לא מדובר רק באי נוחות, אלא במציאות אשר פוגעת בפריון העבודה, מביאה לאי-מיצוי הפוטנציאל של התוצר המקומי הגולמי ושל ההכנסות ממיסים, תורמת לזיהום האוויר ולמפגעי רעש.   כבר שני עשורים מודעת הממשלה בכלל ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בפרט, לכך שמערכת תחבורה ציבורית ענפה ויעילה היא הפתרון המיטבי לבעיות התחבורה במטרופולינים ומרכיב הכרחי בצמיחה של ענפי המשק. נזק של כ-20 מיליארד שקל בשנה למשק הישראלי משרד האוצר ומשרד התחבורה טענו כבר לפני כשבע שנים על אובדן של כ-15 מיליארד שקל בשנה במונחי תוצר של שנת 2010. אם לא ייעשה שינוי, ב-2030 אומדן הפסד התוצר צפוי לגדול ל-25 מיליארד שקל לשנה מאחר שהעומסים אף צפויים להחריף מאוד בעתיד.   ואולם במשך שנים רבות ההשקעה בתחבורה הציבורית הייתה נמוכה מאוד לעומת מרבית המדינות המפותחות. במקום  זאת הושם דגש על פיתוח תשתיות התומכות בשימוש ברכב הפרטי.   הצפיפות בכבישים, פי 3.5 ביחס ל-OECD צפיפות התנועה בכבישי ישראל היא הגבוהה במדינות ה-OECD, פי 3.5 מהממוצע במדינות אלו. במשך השנים היקף השימוש בתחבורה הציבורית נותר קטן, והיקף השימוש ברכב פרטי הלך וגדל.   מבקר המדינה בחן את הנושא הן בהיבטים מערכתיים הן בהיבטים מטרופוליניים ובנוסף אף שיתף את הציבור אשר התבקש למלא שאלונים מקוונים. "יותר מ-20,000 אנשים השיבו על השאלון במלואו, והדבר מלמד על המשקל הרב שמייחס הציבור לבעיות בתחבורה הציבורית ועל הצורך המיידי בשיפור המצב", נכתב בדו"ח.   כשלים בתפקוד משרד התחבורה בפועל, משרד התחבורה אינו משמש הגורם המרכזי שמוביל את קידום ענף התחבורה הציבורית, בין היתר בגלל כשלים בתפקודו. שר התחבורה לא קידם את החלטות הממשלה שחייבו אותו לבחון הטלת אגרת גודש באמצעות תוכנית פיילוט ועיכב במשך כשלוש שנים ניסוי שנועד לבחינת תמריצים כלכליים להפחתת השימוש ברכב פרטי כחלק מההתמודדות עם הגודש בכבישים.   קידום מתן עדיפות לתחבורה ציבורית מתנהל בעצלתיים בצד תפעול יעיל של קווים ושל תעבורת נוסעים, נדרש גם מתן עדיפות בדרכים לתחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי. מדובר בהקצאת נתיבים מיוחדים לתחבורה ציבורית בכניסה לערים הגדולות, בהקצאת נתיבים מיוחדים בתוך הערים ומתן העדפה לתחבורה ציבורית ברמזורים. קידום התוכניות בתחום זה מתנהל בעצלתיים. רמת שירות נמוכה התלות הרבה והגוברת ברכב הפרטי היא בעיקר תוצאה של שירותי תחבורה ציבורית לא מספקים. הצפיפות בחלק גדול מאמצעי התחבורה הציבורית היא גבוהה עד בלתי נסבלת. תדירות נמוכה של קווי אוטובוסים ורכבות. זמני נסיעה ארוכים הן באוטובוסים והן ברכבות, המוגדרות מהירות אך בפועל מתנהלות כרכבות פרווריות. היעדר שילוביות מספקת בין אמצעי התחבורה הציבורית השונים. נגישות נמוכה של תחנות לחלקים גדולים יחסית באוכלוסייה.   ליקויים בפעילות מערך האוטובוסים על אף שבשנת 2017 העבירה הממשלה כ-4.8 מיליארד שקל כסובסידיה לתחום התחבורה הציבורית, העלתה הביקורת שיש חסמים משמעותיים בפיתוח שירותי האוטובוסים: מחסור בתשתיות התומכות בתחבורה הציבורית ומחסור חמור בנהגים. בנוסף נמצאו כשלים בפיקוח ובבקרה של משרד התחבורה על מפעילי האוטובוסים.   ליקויים בפעילות הרכבת התחזיות החסרות בגידול במספר הנוסעים בשנים 2013-2017, תכנון ותפקוד לקויים וקשיים בין-משרדיים, הביאו למחסור בקטרים, בקרונות ובציוד אחר. אלה גרמו לפגיעה בטיב השירות, צפיפות גבוהה בקרונות, איחורי רכבות - בעיקר בשעות השיא ולביטולי נסיעות של רכבות.   ליקויים בתכנון במשך שנים רבות הוקמו ופותחו יישובים תוך הקדשת שימת לב מזערית לתחבורה הציבורית אל היישובים ובתוכם. גם כיום התכנון הפיזי של חלק מהשכונות שמתרחבות וביישובים חדשים נעדר רכיבים חיוניים שיאפשרו הספקת שירותי תחבורה ציבורית איכותיים. כך, בתכנון השכונות אין מייחדים תשומת לב לצורך בחיבור ראוי שלהן למערכות הסעת המונים, והתכנון הפנימי שלהן אינו מותאם לצורכי התחבורה הציבורית. יישום כושל של החלטות הממשלה  בעשור האחרון, יישום כושל של החלטות הממשלה ושל הצוותים המקצועיים שעסקו בקידום תמריצים כלכליים להפחתת השימוש ברכב פרטי, מנע אפשרות לצמצם את השימוש ברכב הפרטי וממילא לצמצם את העומס בכבישים. במקום זאת נוצר תמריץ לשימוש ברכב פרטי דווקא, עקב מכלול גורמים כמו מערכת כבישים שיש בה עדיפות לרכב פרטי, מדיניות המיסוי בענף הרכב, מתן הטבות שכר לעובדים המחזיקים ברכב פרטי והיעדר תחבורה ציבורית בשבת. תגובת משרד התחבורה: "משרד התחבורה מדביק פער של עשרות שנים בהשקעות בתשתיות התחבורה בישראל, ובעיקר בתחבורה הציבורית. אולם, גם עשור של עשייה חסרת תקדים, שטרם היתה כמותה מאז קום המדינה, לא יכול לצמצם פערים של יותר מ-100 שנה, בהשוואה למדינות המתקדמות בעולם".   "המשרד נמצא בעיצומה של מהפכת התשתיות הגדולה ביותר שבוצעה אי פעם בישראל. בשנים האחרונות גדל באופן משמעותי ביותר התקציב שמשרד התחבורה משקיע בפרויקטים של התחבורה הציבורית, והוא ממשיך לגדול מדי שנה. כיום, כ-60% עד 70% מתקציב המשרד, העומד כיום על כ-17 מיליארד שקלים, מושקע בפרויקטים של תחבורה ציבורית".    "משרד התחבורה מקדם כיום פרויקטים תחבורתיים, בהיקף של יותר מ-100 מיליארד שקלים, שנועדו להתמודד עם עומסי התנועה במטרופולינים הגדולים בכלל, ובגוש דן בפרט. במסגרת זאת, משקיע המשרד עשרות מיליארדי שקלים בהקמת רשת ארצית משולבת של מסילות ברזל, מצפון הארץ ועד דרומה, תוך חיבור הפריפריה למרכז. זאת, לצד מערכות הסעת המונים ורכבות קלות, עיליות ותחתיות, המוקמות בימים אלה במטרופולינים תל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע ואשדוד, וצפויות לשנות מהיסוד את המציאות התחבורתית בארץ".   "במקביל, מקדם משרדנו מאות קילומטרים של נתיבים מיוחדים לתחבורה הציבורית (נתצ"ים) עירוניים ובינעירוניים, בכל רחבי הארץ. בכניסות למטרופולין תל אביב מקודמת רשת נתיבים מהירים באורך כולל של עשרות קילומטרים, שיאפשרו נסיעה מהירה וישירה של אוטובוסים ורכב ציבורי, תוך עקיפה של כל הפקקים. זאת, לצד עשרות קילומטרים של שבילי אופניים, הנסללים בימים אלה בערי גוש דן וביניהם, במסגרת פרויקט ה"אופנידן" וקידום תחבורה ירוקה".   "משרד התחבורה מקדם תכניות מהפכניות שיהפכו את ישראל למדינה מודרנית בתחום התחבורה הציבורית. ההשקעות במערך התחבורה הציבורית בשנים האחרונות, הביאו לראשונה מזה עשרות שנים, לעלייה חסרת תקדים במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית. זאת, לאחר ירידה מתמשכת של שנים רבות".   "מבקר המדינה מציין בדוח את הגידול העצום שחל בשנים האחרונות במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית. על פי הנתונים, בין השנים 2013-2017 חל גידול של 42% במספר הנוסעים שנסעו באוטובוסים בלבד. וזאת לדבריו, כתוצאה משורה ארוכה של פעולות שביצע משרד התחבורה. בין היתר, מדובר בהכנסת כרטיס "רב קו" לראשונה בתחבורה הציבורית והרחבתו לכל המפעילים בארץ, קידום רפורמת תעריפים שהוזילה את התעריפים בעשרות אחוזים, הפרטת קווים, גידול תקציב הסובסידיה ועוד".    "ביקורת המבקר מתייחסת לפרויקטים שלא בוצעו בעבר והשר כץ הצליח בתקופת כהונתו כשר התחבורה להוציאם לראשונה לפועל, לאחר עיכובים של שנים רבות, כמו למשל, הקמת "הנתיבים המהירים", פרויקט "מהיר לעיר" ופרויקט האכיפה האלקטרונית בנת"צים. ביקורת המבקר לגיטמית, אולם אי אפשר להתעלם מהעשייה האדירה וחסרת התקדים, שמוביל השר כץ בתחבורה בישראל בעשר השנים האחרונות".  מנכ״ל 15 דקות, ארגון צרכני התחבורה בישראל, גיל יעקב כתב בתגובה: "נוסעי התחבורה הציבורית לא מופתעים ממצאי דו"ח מבקר המדינה. מדובר בכישלון מערכתי המתמשך על פני שנים. את מחיר הזנחת התחבורה הציבורית משלמים היום כל אזרחי ישראל שתקועים בפקקים. ישראל צריכה שר תחבורה ציבורית במשרה מלאה. כזה שנוסע בתחבורה ציבורית, שמחוייב לקיצור זמני הנסיעה באוטובוסים, שיקדם הקצאת נת״צים במהירות, שיסיר את החסמים שתוקעים את פיתוח הרכבת ושיהיה מחוייב לנוסעים ולא לטקסי גזירת סרטים".