הירשמו
  1. ראשי
  2. נדל"ן
אפי שקדי אפי קפיטל
צילום: טל גבעוני

אפי קפיטל מכרה 1,135 דירות והכניסה 1.6 מיליארד שקל

סך הכול מכרה החברה 1,135 יחידות דיור בסך של 1.6 מיליארד שקל, בשוק החופשי המחיר הממוצע לדירה עמד על כ-1.7 מ' ש' ובמחיר למשתכן הממוצע עמד על כ-1.2 מ' ש'

דניאל ליברמן | (2)
נושאים בכתבה אפי קפיטל התחדשות עירונית נדלן

אפי קפיטל נדל"ן מכרה בשנה האחרונה 1,135 יחידות דיור, מדובר בגידול של כ-18% ביחס לשנת 2020, אז מכרה 961 יחידות. כתוצאה מהמכירות רשמה החברה הכנסה של כ-1.6 מיליארד שקל, כלומר מחיר ממוצע של 1.4 מיליון שקל ליחידה.

יותר מ-60% מהדירות נמכרו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. למעשה, 704 דירות נמכרו בפרויקטים של מחיר למשתכן וההכנסות שם עמדו על כ-857 מיליון שקל, ממוצע של כ-1.2 מיליון שקל לדירה. בשוק החופשי נמכרו 431 דירות בסכום כולל של כ-723 מיליון שקל, ממוצע של כ-1.7 מיליון שקל לדירה.

החברה צופה כי תשיק בשנה הקרובה 6 פרויקטים חדשים עם כ-1,700 יחידות דיור (אבל זה לא אומר שהיא גם תמכור בשנה הזו את כולם). בחברה גם מדברים על שת"פים בתחום ההתחדשות העירונית שם היא מקווה להיכנס לכ-2,000 יחידות דיור, אבל כאן מדובר על תקופה של שנתיים. על פי החברה, היקף יחידות הדיור שנמצאות בתכנון, ביצוע ושיווק עומד על 5,831 דירות.

החברה מחזיקה כיום במספר פרויקטים ברחבי הארץ, ביניהם בגדרה הכולל 443 יחידות דיור, מתוכן נמכרו  143 דירות במחיר למשתכן, במחיר ממוצע של 1.134 מיליון שקל לדירה ו-117 דירות בשוק החופשי במחיר ממוצע של 2.366 מיליון שקל לדירה.

בפרויקט באשקלון הכולל 454 יחידות דיור, מכרה 221 דירות במחיר ממוצע של 1.161 מיליון שקל לדירה (שוק חופשי במחיר ממוצע של 1.75 מיליון שקל לדירה, מחיר למשתכן במחיר ממוצע של 1.099 מיליון שקל לדירה).

פרויקט נוסף של החברה ברמלה הכולל 238 יחידות דיור, מתוכן החברה מכרה 189 יחידות דיור בממוצע של 1.420 מיליון שקל לדירה (שוק חופשי במחיר ממוצע של 1.868 מיליון שקל לדירה, מחיר למשתכן במחיר ממוצע של 1.259 מיליון שקל לדירה).

ופרויקט נוסף בירושלים הכולל 136 יחידות דיור, מתוכן החברה מכרה 110 יחידות דיור בממוצע של 1.816 מיליון שקל לדירה (שוק חופשי במחיר ממוצע של 2.42 מיליון שקל לדירה, מחיר למשתכן במחיר ממוצע של 1.742 מיליון שקל לדירה).

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אפי שקדי בעל השליטה, מנכ"ל ויו"ר אפי קפיטל מציין: "כמות רכישת הקרקעות אשר ביצענו בשנה האחרונה העומדות על סך כולל של כ-940 מיליון שקל. כמו כן, בעקבות הטלטלות הרבות שעובר ענף הנדל"ן בישראל, אנו מרחיבים את פעילות החברה לתחומים חדשים עבורנו כדוגמת התחדשות עירונית, השכרה ארוכת טווח לצד פרויקטים עתידיים בנדל"ן המניב שנוביל בשנים הקרובות."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלון כהן 07/01/2022 20:28
    הגב לתגובה זו
    חברה רצינית עם בעלים טובים אשר שינה כיוון בזכות רועי סגל ומיזם נהפך ליזם וקבלן , ישר כח ותמשיכו ככה .
  • 1.
    יום הדין קרב 07/01/2022 18:27
    הגב לתגובה זו
    חכו חכו מה יקרה לכם
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה

צלי אהרון |
נושאים בכתבה שי אהרונוביץ מס על שכר דירה

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים. 

אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.

החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא. 

מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה.  מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.  


אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".


להמשך הכתבה לחץ כאן
בן גביר וינקי קוינט. צילום: מאיה אמזלגבן גביר וינקי קוינט. צילום: מאיה אמזלג

רמ"י מגבירה אכיפה בנגב: מאות צווי הריסה לפלישות על קרקעות מדינה

הפעילות נערכה באזור בסיס נבטים, בקעת באר שבע וסעווה, בשיתוף המשטרה והסיירת הירוקה; שימוש בבינה מלאכותית עוזרת לאתר פלישות מוקדם יחסית

צלי אהרון |
נושאים בכתבה רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט

רשות מקרקעי ישראל יצאה במבצע אכיפה רחב בדרום, שמטרתו טיפול בפלישות לקרקעות מדינה ומניעת השתלטויות בלתי-חוקיות חדשות. במסגרת הפעילות, שנערכה אתמול באזור הנגב עם דגש על סביבת בסיס נבטים, בקעת באר שבע ואזור סעווה, חולקו מאות התראות לקראת הוצאת צווי הריסה למבנים ומתחמים שהוקמו ללא היתר על קרקע ציבורית.

הפעילות נערכה בשיתוף פעולה של יחידות שונות: עשרות מפקחי רמ"י, כוחות הסיירת הירוקה ויחידת יואב של משטרת ישראל. המטרה המרכזית היא לייצר נוכחות בשטח, לאכוף את החוק, ולסמן כי המדינה אינה מתכוונת לאפשר השתלטות על קרקעותיה, בפרט במרחבים הרגישים של הדרום.

מדובר בשלב נוסף במערך פעולות רחב שמובילה רמ"י בשנים האחרונות, הכולל מבצעי שטח נקודתיים לצד פעילות מודיעינית ואיסוף מידע מרחוק. השם שניתן למהלך הנוכחי הוא ״נץ הדרום 3״ והוא מצטרף לשורת מבצעי אכיפה דומים שבוצעו באזור, כחלק מהתפיסה לפיה יש לשמור על הקרקע הציבורית באמצעות מדיניות עקבית ומובחנת.

אחד ההיבטים הבולטים בפעילות הנוכחית הוא השימוש בכלי בינה מלאכותית ובמערכות מיפוי מתקדמות. 

לגלות מוקדם ולא לחכות שהשטח יתבסס

הרשות מדווחת כי במהלך ההכנות למבצע אותרו פלישות חדשות באמצעות עיבוד צילומי אוויר, סריקות תצ"א וניתוח נתונים בזמן אמת. הרעיון: לזהות התרחבות או יוזמות בנייה מיד כשהן מתחילות, ולא להמתין לכך שהשטח יתבסס ויהפוך למורכב יותר לפינוי. מבחינת הרשויות, שילוב הטכנולוגיה מאפשר קיצור זמני תגובה ושיפור שליטה בשטח.

מבחינת דפוסי אכיפה, הרשות ממשיכה לדבוק בשיטה מדורגת: תחילה התראות, ובהמשך, במידה ואין שיתוף פעולה - פעולות בשטח הכוללות פינוי והריסה בפועל. כך היא מבקשת לייצר הליך מסודר אך תקיף, שמצד אחד מאפשר למי שקיבל התראה לפנות בעצמו, ומצד שני מבהיר שהליך זה אינו בגדר המלצה.

להמשך הכתבה לחץ כאן