מסר אניגמה שחוקרים לא פיצחו 21 שנה - מודל של OpenAI פתר אותו ביומיים

מסר אניגמה אחד עמד בפני חוקרי הצפנה מאז 2005. המפתח קרטר לפן נתן אותו כמשימה למודל החדש של OpenAI, Astra, והמודל חיפש בארכיונים, בנה לעצמו סימולטור של מכונת אניגמה, ואחרי יומיים הוציא את הטקסט. בערך באותו זמן פיצח מפענח אחר מסר נוסף בעזרת Claude Opus 5 של אנתרופיק. שני המסרים האלה היו סגורים 80 שנה.

במלחמת העולם השנייה עבדו אלפי אנשים בבלצ'לי פארק שבאנגליה כדי לפענח את המסרים שהצבא הגרמני הצפין במכונת אניגמה. אלן טיורינג וצוותו בנו מכונה מיוחדת בשם "בומב" שעזרה לבריטים לקרוא את התשדורות. אבל כמה מסרים נשארו לא מפוענחים גם 80 שנה אחר כך. את הקו מטיורינג ועד הצ'אטבוטים של היום סקרנו כאן.

ההוראה שלפן נתן ל-Astra הייתה משימה אחת: למצוא במאגר מסר אניגמה שלא פוענח, ולפענח אותו. המודל עשה את השאר בעצמו. הוא חיפש בארכיונים, מצא רמזים על ההקשר של המסר, בנה סימולטור של מכונת האניגמה, ובסוף שחזר את הטקסט.

את הפתרון אישר בשבוע שעבר פרודה וירוד, מהנדס חשמל בדימוס שחוקר קריפטוגרפיה כל חייו ומנהל את Crypto Cellar, אתר עם מאגר של מסרי אניגמה ומסמכים היסטוריים. לדבריו, המודל התנהג כמו מפענח מקצועי וחוקר ארכיונים, ומה שעשה ביומיים היה לוקח לחוקר אנושי שבועות ואפילו חודשים. וירוד עצמו בילה כמה שבועות בתוך תיקי הארכיון הגרמני שהמודל הפנה אליהם.

גם Claude פיצח מסר

ב-21 בספטמבר פנה לווירוד מפענח נוסף, ג'ק וויליס, מנהל בתחום אבטחת המידע, וסיפר שהשתמש ב-Claude Opus 5 של אנתרופיק כדי לפענח מסר אחר. וויליס הדריך את המודל הרבה יותר צמוד, ובסוף Claude פרץ את המסר בעזרת שם של קצין שחזר בתשדורות. לפי וירוד, נשארו היום שבעה מסרי אניגמה שלא פוענחו, ועוד מסר אחד שהטקסט שלו ידוע אבל ההצפנה שלו עדיין לא נפרצה.

למה המסרים האלה שרדו כל כך הרבה זמן? בדרך כלל בגלל טעויות. חלק מהם הועתקו עם שגיאות בזמן המלחמה או אחריה, ובחלק טעו המצפינים עצמם. מכונת אניגמה צבאית, עם שלושה רוטורים ולוח חיבורים, יכלה להיות מכוונת ביותר מ-150 מיליארד מיליארד דרכים שונות, וכל אות שגויה מקשה על הפענוח.

סיפור של 90 שנה

הראשונים שפרצו את האניגמה לא היו הבריטים. ב-1932 פיצח המתמטיקאי הפולני מריאן רייבסקי את המכונה, וכמה שנים אחר כך בנו הוא ועמיתיו מכשיר שנקרא "בומבה". ערב המלחמה העבירו הפולנים את הידע לבריטים ולצרפתים, וטיורינג בנה על הבסיס הזה את ה"בומב" הבריטית. הפענוח קיצר לפי ההערכות את המלחמה בשנתיים לפחות.

גם אחרי המלחמה נשארו מסרים פתוחים. ב-2006 גייס מוזיקאי גרמני בשם שטפן קראה אלפי מחשבים ביתיים בפרויקט מבוזר בשם M4, שפיצח שני מסרים של צוללות גרמניות שלא פוענחו מאז 1942. הפרויקט תקף שלושה מסרים מ-1942. הראשון נפרץ בפברואר 2006, השני בסמוך אליו, והשלישי חיכה עד ינואר 2013. המסרים שפוענחו השבוע הם מהסוג הקשה עוד יותר, כאלה שגם כוח מחשוב גולמי לא הצליח לפתור.

• סכנה בחיפוש: האקרים מרעילים את התשובות של צ'אטGPT וגוגל
• הואנג נגד אלטמן ואמודיי: "אם איבדתם שליטה ב-AI - סגרו את המעבדות"

והצד המדאיג

ביומן העבודה של Astra מופיעים דיונים על מסרים מ"אוסף פרטי" שלא נמצא באתר של וירוד. הוא עדיין לא יודע אם המודל באמת הגיע אליהם, ומעריך שאולי חוקר אחר פרסם אותם ברשת, או שהמודל מצא אותם בארכיון הפומבי של ממשלת גרמניה. אלה השאלות שעולות עכשיו סביב סוכנים שמחפשים מידע בעצמם. כתבנו כאן על סוכני OpenAI שהגיעו לאתרי ממשל בארה"ב.

מבחינת החברות, זה עוד פרק במרוץ על ה"חשיבה" של המודלים. OpenAI ואנתרופיק הוציאו החודש מודלים חדשים והוזילו את המחירים, ושתיהן מנסות להראות שהמודלים שלהן מסוגלים לעבודת מחקר של ממש. כתבנו כאן על ההוזלות.