עובד שנשלח לביתו לאחר שספג עלבונות ממעסיקו נחשב כמפוטר
העובדות
----------
מרשי בולוס (להלן:"העובד") הועסק במשך כשנה וחצי כטבח על-ידי אולם האירועים "הנסיכה חיפה" (להלן:"המעסיקה"), הצדדים חלוקים בשאלה האם העובד פוטר או התפטר.
העובד תיאר מסכת עובדתית, לפיה באחת המשמרות השף הראשי במעסיקה (להלן:"השף") העיר לו על אופן עבודתו בצורה מעליבה ובוטה, זאת ועוד המשיך השף ונקט נגדו באלימות פיזית ואף הורה לו ללכת לביתו. יום לאחר מכן, התקשר אל העובד סגנו של השף ואמר לו שיוכל לשוב לעבודה בתנאי שיתנצל בפני השף. העובד סירב להתנצל.
שלושה ימים לאחר התקרית הגיע העובד למעסיקה בכדי להחזיר את מדי העבודה ולקבל את משכורתו. השף התעלם ממנו בבואו ולא הציע לו לשוב לעבודה, זאת ועוד התברר שאת מקום עבודתו מילא טבח חדש.
המעסיקה הכחישה את גרסת העובד באשר לתקרית בעקבותיה הלך העובד לביתו, אולם מנגד לא הציגה כל גרסה אחרת להשתלשלות האירועים.
פסק הדין
-----------
בפסק הדין נבחן האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות או שמא בפיטורים בעידנא דריתחא. על פי הפסיקה, היסוד של מהלך פיטורים או התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי ברור שאינו משתמע לשתי פנים על כוונתו לסיים את יחסי העבודה. אמנם ישנם מקרים בהם נאמרים דברים ללא כוונה לתוצאה, כלומר ב'עידנא דריתחא', במצב כזה נתונה האפשרות למי שאמר את אשר אמר, תוך זמן סביר, להעמיד את הצד השני על כוונתו האמיתית.
במקרה שלפנינו נקבע, כי העובד לא הביע את רצונו להתפטר לא במפורש ולא במשתמע ומכאן טענת המעסיקה שהעובד התפטר נדחתה.
גירושו של העובד לביתו על ידי השף, הוא מעשה פיטורים וכך גם הבין זאת העובד. גם אם נאמרו הדברים על ידי השף בעידנא דריתחא, הרי שיש לבחון האם השף העמיד את העובד על כוונתו האמיתית תוך זמן סביר והאם העובד הסכים לביטול הפיטורים.
אין חולק שהשף לא פנה אל העובד בכל דרך, אלא סגנו והאחרון לא רק שלא התנצל בפניו על ההעלבה והעוול שנגרמו לו בגירושו לביתו ובהתנהלותו של השף כלפיו, אלא דרש ממנו כתנאי לחזרתו לעבודה להתנצל בפני השף.
ביטול הפיטורים היה מותנה בהסכמת העובד והוא לא הסכים.
ברי, כי העובד לא היה חייב להסכים לחזור לעבודתו בנסיבות אלו. משהעובד לא הסכים לחזור לעבודתו במעסיקה, פיטוריו לא בוטלו והם שרירים וקיימים.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
