כדי שפגיעה נפשית תוכר כפגיעה בעבודה, די באירוע מיוחד בעבודה
העובדות
----------
פלונית (להלן: "העובדת") שימשה כאחות בבית חולים במשך 15 שנים. ביום הכיפורים של שנת 2009 שהתה העובדת בבית החולים 29 שעות, ואת רובן בילתה במחיצת חולות בשפעת החזירים, מחלה שבאותה עת לא היה לה מזור. כל אותן שעות העובדת עבדה בתנאי לחץ, וכן היתה בסכנת הידבקות במחלה. העובדת לקתה כתוצאה מכך בהפרעה נפשית, שהוגדרה כהפרעת חרדה משולבת בדיכאון. העובדת תבעה לקבוע, כי התסמונת הפוסט טראומטית ממנה היא סובלת נגרמה עקב פגיעה בעבודה.
לטענת המוסד לביטוח לאומי, אין עסקינן באירוע חריג, אלא בתוצאה של מתח נפשי המשתרע על פני פרק זמן ממושך. מחלת העובדת התפתחה על רקע מצבה התחלואתי הבסיסי, וקדמה לאירוע הנטען על ידה. העובדת עצמה קשרה את מצבה הנפשי לאירועים קודמים או לעבודה קשה מבחינה נפשית, וזאת בטופס התביעה שהגישה למוסד לביטוח לאומי וכן בהודעתה למוסד לביטוח לאומי.
פסק הדין
-----------
בפסיקה נקבע, כי יש להוכיח שהליקוי נוצר כתוצאה ממאמץ מיוחד, נפשי או גופני, מוגדר בזמן או במקום, שמקורו בעבודה. במקרים בהם דובר בפגיעה נפשית, גם אז יש צורך בקיומו של אירוע אשר גרם לפגיעה הנפשית. היינו, בתי הדין לעבודה לא ויתרו על דרישת ה"תאונה" כתנאי להכרה בפגיעה נפשית כפגיעה בעבודה. עם זאת, בעת שעסקינן בפגיעה נפשית, אין צורך בהוכחת אירוע חריג דווקא, ודי לעניין זה באירוע מיוחד בעבודה, השונה מפעולת יום יום רגילה.
מתח נפשי מתמשך אינו מבסס הכרה במצב נפשי כפגיעה בעבודה, ויש לבודד את האירוע החריג ולבחון את השפעתו.
בית הדין התרשם, כי העבודה המאומצת והלחוצה ביום הכיפורים ספציפית השפיעה על העובדת באורח קשה, והסבה לה פגיעה נפשית. העובדת יצאה מהמחלקה במוצאי יום הכיפורים, ובעת שהגיעה לחניון בו החנתה את מכוניתה חשה קושי לנשום, וכן פחד עצום ומשתק. העובדת לא חזרה לעבוד במחלקה, מאחר ולא היתה מסוגלת לכך. לאחר כחודשיים וחצי של טיפולים ניסתה העובדת לעבוד בחדר ניתוח גניקולוגי, אולם גם שם לא הצליחה לעבוד.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
