אקירוב בלילה כלכלי: "הרצח שקרה, זה בגלל ההסטה מצד הפוליטיקאים"
- 7.אורן 23/05/2013 11:33הגב לתגובה זוהמיליארדר המטומטם שלא יודע לשתוק יש לו יציאות של פאניקה מעניין למה?
- 6.כותב 23/05/2013 06:41הגב לתגובה זוהגיע הזמן(ללא קשר לרוצח מוטרף),שהרגולטור יקח אחריות על התופעה החברתית הפסולה של היתר מינוס בבנק, חברה חלשה ומטומטמת,משרתת היטב את בעלי ההון והבנקים.
- 5.ישראלי 22/05/2013 15:07הגב לתגובה זוהשכר הלא הגיוני,התספורות,המחיקות,החזירות והיחס ההזוי לעמך ישראל,הדבר מביא ליאוש ואובדן דרך,אדון אקירוב הוא אחד החזירים והוא מפחד בצדק!
- קליפ 25/05/2013 08:20הגב לתגובה זוישראלי נוצרי, ישראלי מוסלמי ישראלי סודני מסתנן....או סתם מסתיר את יהדותך
- 4.בולבול 22/05/2013 11:32הגב לתגובה זואתה וואחאד חכם - מאיפה הינחה יודאה קול זה ?
- 3.מי לימד אותך לכתוב???? (ל"ת)בוקי 22/05/2013 09:35הגב לתגובה זו
- 2.הסתה, לא הסטה (ל"ת)חגי 21/05/2013 20:36הגב לתגובה זו
- 1.דוד 21/05/2013 14:14הגב לתגובה זושמישהו ילמד כתיב עברי
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
