תגלית המינרלים של כיל: "אין לו כיום שוק, לא סיבה לקנות את המניה כרגע"

חברת הדשנים כיל גילתה מרבץ בהיקף מיליארד טון של המינרל פוליהלייט מתחת למכרה של חברת בת באנגליה. תקבל מענק של 84 מיליון שקל מבריטניה לכרייתו

פורסם לראשונה: 13:39; עדכון אחרון: 14:40

ממשלת בריטניה תעניק לחברת כיל מענק עידוד בגובה של 15 מיליון ליש"ט (כ-84 מיליון שקלים) לצורך כרייה של מרבץ של למעלה ממיליארד פוליהלייט שנמצא מתחת למכרה של חברת בת שבבעלותה.

חברת קליוולנד פוטאש (CPL), חברת בת אנגלית הנמצאת בבעלות מלאה של כיל, ביצעה מחקרים גיאולוגיים המצביעים על מרבצים של למעלה ממיליארד טון פוליהלייט (Polyhalite) הממוקמים מתחת למכרה של החברה לחופי הים הצפון, בצפון מזרח אנגליה.

הפוליהלייט הוא מינרל שיכול לשמש בצורתו הטבעית כדשן לחקלאות וניתן גם להשתמש בו כחומר גלם לייצור דשנים מיוחדים. הפוליהלייט מורכב מסידן, מגנזיום ואשלגן.

כעת כיל בוחנת הקמה של מפעל לייצור דשנים מיוחדים וחומרים תעשייתיים מבוססים פוליהלייט בסמוך למכרה. ממשלת אנגליה אף הודיעה כי תעניק לחברה מענק עידוד בהיקף של 15 מיליון ליש"ט לצורך עידוד התעסוקה באיזור.

מנכ"ל CPL גראהם קלארק אמר כי "מדובר במשאב ייחודי בכמות גדולה ומשמעותית שישמש כדשן הנדרש כדי לספק מזון לאוכלוסיית העולם הגדלה והולכת". קלארק הוסיף כי העובדה והמרבצים נמצאים מתחת למכרה החברה יקלו תהליך הפקתו.

דני חן, מנכ"ל כיל דשנים, אמר כי "הכמות הגדולה של מרבצי הפוליהלייט במכרות שלנו באנגליה מצביעה על פוטנציאל להתפתחות אסטרטגית חשובה של כיל דשנים באירופה". חן ציין עוד כי כיל דשנים תמשיך לבחון הגדלת השקעות בחברות הבנות בחו"ל הזוכות במקביל גם לעידוד הממשלות המקומיות.

"למינרל הזה אין כיום שוק"

"בטווח הקצר והבינוני התגלית הזו היא לא משמעותית משתי סיבות", אמר היום ל-Bizportal האנליסט גלעד אלפר ממיטב. הסיבה הראשונה שמציין אלפר היא הזמן שיקח עד להפקת המינרל שעשוי להיות "לפחות שנה אם לא יותר". הסיבה השניה היא השוק של הפוליהלייט.

"למינרל הזה אין כיום שוק, קשה להגיד כרגע כמה טונות מוכרים וקונים, הוא יחסית חדש עדיין. יש לו כנראה ערך, אבל רק בטווח הזמן הארוך". אלפר סיכם כשאמר כי ההודעה היום היא "לא סיבה לקנות את מניית כיל כרגע. יש סיבות אחרות, פשוט לא זו".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דידי 12/04/2011 20:12
    הגב לתגובה זו
    אצלינו - שטייניץ העלה את המס ל 80% וחושב שזה יעודד השקעות
  • 5.
    פינוקיו 12/04/2011 15:36
    הגב לתגובה זו
    אפשר להישתמש במינרל פוליהליט כדשן רק באדמות חומציות כדוגמת אירלנד אבל איזה חקלאי יעדיף להישתמש בפוליהליט כדשן וליסתום את נקבוביות הקרקע עם גבס,כי הפוליהליט מכיל בסביבות 40% גבס.
  • טעות באדמות בסיסיות (ל"ת)
    פינוקיו 12/04/2011 15:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גיל והתרגיל 12/04/2011 15:35
    הגב לתגובה זו
    אז כיל תבוא במקומה
  • 3.
    עקיבה 12/04/2011 15:34
    הגב לתגובה זו
    על כימיכלים להעביר את תגמולי הטבע למדינה.
  • 2.
    יעל 12/04/2011 15:01
    הגב לתגובה זו
    סתם לא נותנים מענק בסכום כזה
  • 1.
    חחחח 12/04/2011 14:12
    הגב לתגובה זו
    או בלוף של אלו שהצטידו בזול?
  • ההודים יואכלו אורז בלי מלח (ל"ת)
    ימנה 12/04/2011 21:17
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי