שלמה מעוז מזהיר: "בועת האג"ח המלאכותית שבנק ישראל בונה תתפוצץ בתוך שנה"
הכלכלן הראשי של אקסלנס, שלמה מעוז, פרסם היום את סקירתו השבועית. בסקירה ממשיך מעוז לתקוף את מדיניות בנק ישראל, בעיקר בפעילות בשוק אגרות החוב.
מעוז מציין כי זה השבוע השני שהתשואות על השחרים עלו, הפעם בשעור של 10-18 נקודות בסיס, בדרך כלל על רקע העליה במדד חודש מרץ מעבר לקונסנזוס, המשך הנהירה למניות על חשבון האג"ח והמשך הנהירה לאג"ח קונצרני עם העליה בתיאבון לנכסי סיכון, כל זאת למרות שהבנק המרכזי רוכש אג"ח בסכום של 200 מיליון שקל ביום.
ציפיות האינפלציה ממשיכות לעלות למרות הרכישות של בנק ישראל. פער התשואה בין אג"ח לשנתיים לעשר שנים היה בסוף השבוע 3.37%, עליה של 13 נקודות בסיס, תלילות הגבוהה ב-1.49% מעבר לתלילות במדינות המערב העיקריות וגבוהה אפילו ב-159 נקודות בסיס (1.59%) מעבר למדינות דומות לישראל.
פער התשואות באג"ח לעשר שנים מול ארה"ב שב ועלה ל-192 נקודות בסיס, מעבר לשיווי המשקל לטווח של החודשים הקרובים, להערכת מעוז. תשואת המק"מ לשנה בסוף השבוע הייתה 0.97%, תשואה נמוכה מאוד על רקע העליה בציפיות האינפלציה. "לטווח של שנה קדימה השחרים יסבו הפסדים למשקיעים לאורך כל העקום, בדרך כלל הפסד של 1%-2% ", אומר מעוז.
עוד מציין מעוז כי היצע האג"ח של האוצר דליל אך בהמשך גיוס ההון גם בישראל וגם באמצעות צמודי מדד יהיה מחויב המציאות. החשב הכללי בכל זאת ינסה לגייס בחו"ל ככל שיוכל בכדי למנוע עליה תלולה בתשואות בישראל. "לטווח של שנה רק צמודי המדד הקצרים עם מח"מ של עד 1.5 שנים יסבו רווחים, שאר האג"ח יסבו הפסדים של עד 3% בדרך כלל. בתוך שנה תהיה התפוצצות בועת האג"ח המלאכותית שבנק ישראל בונה עתה".
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
