הודעה לעיתונות ששלח בשבוע שעבר דובר בית חולים כרמל לכלי התקשורת השונים, הצליחה לעורר את זעמו של כתב מעריב, מה שהוביל בסופו של דבר גם לתלונות הדדיות של הדובר נגד העיתונאי ולהיפך. ברביעי סמוך ל-21:30 הוציא דובר 'כרמל' אלי דדון הודעה לעיתונות מלווה בתמונות, על ילד בן 7 שהגיע לבית החולים כשהוא מצפצף כמו ברווז, וזאת משום שבלע משרוקית. ב-23:21 עלתה הידיעה ב-NRG בחתימתו של כתב מעריב בחיפה יונתן הללי. בהמשך היא פורסמה באתרים המקומיים בחיפה, וביום שלמחרת - חמישי, ב'ידיעות אחרונות', 'ישראל היום' ו-ynet. * ואם בפנינים עסקינן: זוכרים מה קופמן חושב על בן כספית? ולמרות הקומוניקט השגרתי לכאורה, מאחורי הקלעים החלה להירקם מלחמת עולם. הללי, שהאמין כי הידיעה הועברה עוד בשעות היום המוקדמות ל'ידיעות', הסתמס עם דדון ובשלב מסוים כתב לו: "אתה פשוט לא גבר וסתם סמרטוט רצפה מגעיל. תלמד עברית יה בור ועם הארץ. אומרים מראה ולא ראי. אתה דובר ששייך לעולם מיושן. אתה לא גבר. אתה סרטוט ואפס גדול והכל בסדר". גם המשך ההודעה, שהגיעה לידי אייס, הייתה ספוגה ב"פנינים": "אתה עילג וכלומניק בעיני, בעיקר איש עלוב ושקרן". ב-11:00 בבוקר ניהלו השניים גם שיחת טלפון, שלדברי גורמים המכירים את הסיפור, הייתה קשה מאד, וכללה לכאורה ביטויים קשים של הללי כלפי דדון. במכתב תלונה שהגיש להנהלת קופת חולים כללית, הבעלים של בית החולים כרמל, יצא הללי נגד מה שהוא כינה "זלזול במעריב" ו"התנהלות מגמתית ולא הוגנת של דובר בית החולים כרמל אלי דדון". במכתב ציין הללי כי "זו לא פעם ראשונה שדובר בית החולים עושה במידע ציבורי כבתוך שלו ומחלק אותו כהבנתו לכלי התקשורת". לטענתו של הללי, דדון הדליף את הסיפור לאחד מכלי התקשורת (כשהוא מתכוון ל'ידיעות אחרונות', א"כ) עוד ביום רביעי אחר הצהריים, ורק בשעות הלילה העביר את הידיעה לכלי תקשורת אחרים. "מדובר בניצול בוטה של ברז המידע ובאמצעותו ניגוח כלי תקשורת אחרים", כתב הללי, שהוסיף כי "מר דדון היקר הודה בפני הבוקר (חמישי, א"כ) שעשה זאת כדי לתת עדיפות לעיתון אחר. גם בעבר הוא הודה בפני שעשה זאת. כלי התקשורת האחרים זועמים גם הם, אבל לי כנראה הנושא יותר חשוב כי מדובר במתחרים הישירים שלי... אתמול העביר מר דדון בפעם השלישית בחודשים האחרונים סיפור מבית החולים לעיתון אחד בשעות הבוקר ולשאר העיתונים וכלי התקשורת כשעתיים לפני חצות - ובכך לא נתן זמן שווה לכלי התקשורת האחרים לעבוד על הידיעה שבית החולים יזם... מר דדון סבור כי ביכולתו לתמרן על גבו של מעריב ולהמשיך לספק מידע ציבורי, מטעם בית החולים, תוך קיפוח מכוון ומתוזמן היטב. לא פלא שעכשיו להגנתו הוא ממציא שורה של כזבים ובדיות". מנגד, דדון שלח מכתב תלונה לעורך ומו"ל מעריב שלמה בן צבי - אליו גם כותבו לשכת העיתונות הממשלתית, יו"ר אגודת העיתונאים תל אביב ומועצת העיתונות - בו הביע את זעזועו מהתנהלותו של הללי, וציין כי בית החולים שוקל את צעדיו "בגין התנהגותו הבלתי ראויה של הכתב שלך". דדון ציטט במכתב, דברים שהללי אמר לו לכאורה באותה שיחת טלפון בחמישי לפני הצהריים, מהם עולים דברים קשים. דדון ציין במכתבו כי השיחה עם הללי הוקלטה, והוסיף גם ציטוטים מהודעות סמס שהללי שלח לו. "כמי שבא מהתקשורת אחרי כמעט 25 שנה בתקשורת הארצית והמקומית, וכמי שמשמש 4 שנים כדובר בית החולים כרמל אני המום ומזועזע מצורת ההתבטאות וההתנהגות של הכתב שלך", כתב דדון לבן צבי, "אין שום הצדקה בכל מקרה ובכל מצב להתנהגות כזאת תהא הסיבה אשר תהא, כך מתנהג כתב מנוסה ותיק בעיתון מכובד כמעריב. מקובל שיש חילוקי דעות או אי הבנות בין כתבים לדוברים, אבל מעולם לא זכור לי שהדברים הגיעו לרמה כזאת של קללות איומים וניבולי פה בצורה כזאת מחפירה". דדון אישר לאייס את התנהלות הדברים, ואמר: "אי אפשר לקבל את ההתנהגות הזאת של כתב כלפי דובר. לקלל ולנבל את הפה, ולשלוח סמסים כאלה, זה לא מקובל. העובדה שהוא עלה ראשון עם הסיפור אומר שאין בסיס לטענה שלו, כאשר כל הכתבים קיבלו את ההודעה ב-21:30". את תגובת מעריב לא ניתן היה להשיג. יונתן הללי אמר לאייס: "כל מה שמעניין אותי זה האינטרס של מעריב, לא האינטרסים שלי, ואני אמשיך להילחם על האינטרסים של מעריב". לדברי הללי, תוכן השיחה שצוטט במכתבו של דדון, הוא שיקרי.