בורסות אסיה חתמו באדום - ההאנג סאנג הוביל במדרון
מדד ההאנג סאנג במזרח הרחוק הוביל את הבורסות למגמה של ירידות שערים. עיקר הסיבה לירידות בבורסה ההונג קונגית נבע מסיבה לוקאלית - מדיניות הריבית של הבנק המרכזי בהונג קונג. אך ככלל נגררו שאר הבורסות לאווירה עכורה של ירידות שערים.
מדד ההאנג סאנג ירד בהונג קונג ב-1.35%, הירידה החדה ביותר שלו מזה כחודש, והוא חתם ברמה של 13,679 הנקודות, מדד הניקיי 225 שבטוקיו ירד גם הוא בשיעור ניכר של 1.11% ל-10,825 נקודות, מדד הקוספי הקוריאני ירד ב-0.2% ל-927 נקודות.
הרשות המוניטרית בהונג קונג העלתה את הריבית על המטבע המקומי בכ-8 פעמים מאז יוני 2004, ועם זאת הבנקים המקומיים העלו את הריבית בשיעור פחות מכך מתוך ספקולציה כי המטבע הסיני - היואן - יופחת וינוייד על ידי הממשל הסיני. עקב כך נוצרה נזילות משמעותית במשק ההונג קונגי שעשויה לספוג חבטה עקב אי הניוד של היואן והמשך עליות הריבית על הדולר.
מניות הנדל"ן בהונג קונג הובילו את הירידות. מניות סאן האנג קאי פרופרטיס ירדו ב-1%, מניות צ'ונג קונג אחזקות, חברת הבנייה השנייה בגודלה באי המתועש בעולם (אחרי מנהטן) הנמיכו ב-1.1%, ומניות HSBC אחזקות הנמיכו ב-0.8%.
עוד באיזור: מניות ענקית הקמעונאות באוסטרליה קול-מאיירס ירדו ב-1.9% ומניות רשת עשה זאת בעצמך באוסטרליה ווס-פריימרס איבדו 1.1% מערכן.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
