דיג'יטל פיול השלימה גיוס של 20 מליון דולר

את הגיוס הובילה אייפקס פרטנרס עם השקעה של 10 מליון דולר אליה הצטרפו המשקיעים הקיימים בנצ'מרק קפיטל, יזראל סיד פרטנרס וסיגמא פרטנרס
דרור איטח |

דיג'יטל פיול, החברה המפתחת פתרונות תוכנה לניהול של פרוייקטי מיקור חוץ (אאוטסורסינג), הודיעה היום על השלמת גיוס של 20 מליון דולר. את הגיוס הובילה אייפקס פרטנרס עם השקעה של 10 מליון דולר אליה הצטרפו המשקיעים הקיימים בנצ'מרק קפיטל, יזראל סיד פרטנרס וסיגמא פרטנרס.

דיג'יטל פיול פיתחה קו מוצרים המאפשרים את ניהול ההתקשרות של ארגון עם ספקי שרותי מיקור החוץ. מוצר הדגל של החברה, ServiceFlow, מסייע לארגונים ולספקי שרותים לנטר ולעקוב באופן אוטומטי אחר איכות ועלות ביצוע השרותים המוגדרים בפרויקט מיקור החוץ להבטחת הצלחתו.

דיג'יטל פיול הצליחה לזכות בלקוחות ובשותפים בינלאומיים ומנהלת חוזי מיקור חוץ מהגדולים ביותר בצפון אמריקה ואירופה. על לקוחות החברה נמנים חברות כגון: פרוקטר אנד גמבל, ג'נרל אלקטריק, סימנס, CSC, O2 ואטוס אוריג'ין. חברות אלה מנהלות מגוון רחב של שרותי מיקור חוץ הכוללים אדמיניסטרציה, שרות לקוחות, משאבי אנוש, שרותים פיננסיים, שרותי תקשורת ומגוון שרותי ה-IT.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.