מחפשים מפתח לרווחים במניות?
כולם הרי ידועים את זה - בשוק ההון, בעלי עניין קונים מניות כשהם חושבים שהן צפויות לעלות, ומוכרים מניות כשהם חושבים שהן צפויות לרדת. לאור המתאם הגבוה בין תנועות בעלי עניין גדולים, לבין התנהגות המניות אותן הם מחזיקים או מוכרים, משיקה די בי אמ בית השקעות קרן ייחודית, העוקבת אחר תנועות בעלי עניין מרכזיים במניות ת"א 100.
הקרן תשרת את הציבור הרחב, בכך שתעקוב אחר פעולות בעלי עניין אשר, לרוב, מוכרים בשיא או קונים בשפל, בעוד הציבור נותר ללא אפשרות וכלים לעקוב אחר תנועותיהם ולהגיב במהירות הנדרשת. הקרן תאפשר לכולם "לשחק" כמו הגדולים והמקורבים ולהתחקות אחר תנועותיהם.
הנה מספר דוגמאות למתאם הגבוה בין פעילות בעלי עניין גדולים במניות לבין התנהגותן:
1. פמס אשר מוחזקת בהחזקה גבוהה של כ- 80% ע"י בעלי עניין עלתה מתחילת שנת 2004 כ- 295.5%.
2. חמישה ימים לפני הודעה של ברן על עסקה משמעותית הגדיל מאיר דור, מנכ"ל החברה, את אחזקותיו בחברה. מיותר לציין כי המניה טיפסה בכ- 40% מאותו תאריך.
3. דב לאוטמן, יו"ר דלתא גליל מכר 9% ממניות החברה במחיר 66 ₪ למניה. לאחר מכן הכריזה דלתא על ירידה ברווחים וכיום המניה עומדת על כ- 44 ₪, כ- 32% פחות מאותו מחיר מכירה של מר לאוטמן.
4. מורי ארקין, מנכ"ל אגיס, מכר את מניות החברה בשיאה, בינואר השנה והמניה הגיבה בירידה מיידית של כ- 20%. מאז סבלה המניה ממומנטום שלילי והמשיכה לרדת עד לירידה כוללת של 36% משיאה.
5. אשטרום אחזקות מכרה מניות מבטח שמיר והמניה ירדה כ- 20%. לאחר הירידה החליטה אשטרום לרכשה חזרה ומאז מחיר המניה נמצא שוב בעליה.
6. מנכ"ל אלדין, ינקי מרגלית, מכר 10% מאחזקותיו בחברה והיא הגיבה בירידה של כ- 55% מ- 28 דולר ל- 13 דולר.
7. בעלי העניין של חברת מגל מכרו לפני מספר חודשים מניות של החברה במחירי שיא של מעל 30$ למניה כאשר כיום המניה נסחרת במחיר 11$.
8. רק השבוע פורסם סיפור פארמוס: מנכ"ל החברה חיים אביב ונשיא החברה החלו למכור חלק מאחזקותיהם לפני פרסום תוצאותיו הסופיות של הניסוי של תרופתם הייחודית. תוצאות הניסוי נחלו כשלון והמניה נפלה מעל 70%.
9. לא חסרות דוגמאות למכירות בעלי עניין גדולים בתזמונים מבריקים: גיל אגמון, מנכ"ל דלק רכב אשר לאחר מכירת מניות החברה נראתה הידרדרות במחירה. חזי חרמוני מנכ"ל תדיראן קשר, פישמן אשר מכר את גילת לווינים במחיר של כ- 42 ₪, והמניה הגיבה בנפילה לשפל של 18 ₪ באוגוסט השנה.
בוא ותרוויח כמו "בעל עניין" באמצעות די בי אמ אחזקות בעלי עניין.
*ניתן לרכוש את הקרן באמצעות כל הבנקים וחברי הבורסה. מס' נייר ערך: 5104799.
על די בי אמ בית השקעות: החברה הוקמה בתחילת שנת 2000, וכיום מנוהלת על ידי שניים ממקימי החברה - אופיר בן נון שטיינברג, ושלמה מאיר (מנכלי"ם משותפים). אופיר בן נון שטיינברג שימשה כמנהלת השקעות בכירה בהראל שוקי הון. היא בעלת וותק בשוק של כ-15 שנה. שלמה מאיר ניהל בעבר תיקי השקעות ואת קרנות הנאמנות של החברה המרכזית כ-20 שנה.
קרן הדגל הנוכחית של די בי אמ - היא די בי אמ מעוף, מס' נייר 5101498, שכבר שלוש שנים ברציפות (מאז הקמתה), מכה את המדד וקרנות בקטגוריה שלה (ללא אופציות). הקרן מדורגת על ידי מעלות בדירוג הגבוה ביותר - שלושה כוכבים.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
