הסטרלינג בשפל של 3 חודשים, ברקע הורדת ריבית ה-BOE
הירידות של הצמד סטרלינג/דולר התבססו בעיקר על מסחר דל ביום חמישי והפרוטוקולים של הבנק המרכזי האנגלי אשר הראו כי כל חברי וועידת הBOE הצביעו פה אחד להורדת הריבית החודש.
לאור העובדה הנ"ל, אנליסטים רבים מעריכים כי המדיניות המוניטרית של קיצוצים עשויה להתרחב, מה שיביא את ,מרוין קינג, נגיד הבנק המרכזי הבריטי להוריד את הריבית בעוד רבע אחוז לרמה של 5.25% כבר בחודש ינואר 2008 וזאת על אף הלחצים האנפלציונים הסוררים במשק המקומי. כעת נסחר הסטרלינג סביב הרמות של 1.9830 אל מול הדולר, סביב הרמות של 0.7220 אל מול האירו וסביב הרמות של 224.20 אל מול היין.
הנתונים הכלכליים שהגיעו מאנגליה לאחרונה לא מעודדים כלל, מחירי הבתים נופלים, מדד מנהלי הרכש הצביע על ירידה, מחירי הצריכה בנסיגה לאחור ונסכם בגרעון מפלצתי בחשבון השוטף אשר התפרסם היום ונעמד על רמה שלילית של 20 מיליארד פאונד, הרבה מתחת לצפי השלילי של 11.3 מיליארד פאונד בלבד. נראה כי השטר המלוכני נמצא בעמדה דומה בא היה נוכח השטר הירוק מתחילת המשבר בשוק הנדל"ן בארה"ב ,שהחל באוגוסט השנה, לכן הסטרלינג עשוי ליפול ובכך לחזור על המהלכים הקשים של הדולר האמריקאי.
הדולר הקנדי חזר להסחר קרוב לרמות של 1$ אל מול הדולר האמריקאי אך לא לפני שהגיע לשפל של 1.0051 אמש. נראה כי משקיעים רבים ממשים רווחים לקראת החגים וסוף השנה הלועזית. השטר הקנדי נסחר כשווה ערך לדולר בחודש ספטמבר לראשונה מזה 31 שנה זאת בעיקר על רקע העליות במחירי הסחורות, צמיחה כלכלית והירידות של השטר הירוק בעולם. יחד עם זאת, הזוג דולר/קנדי עשוי להבצע תיקון חד מעלה. היום אנו עשויים לקבל אינדיקציה מהותית על כיוון המטבע הקנדי עם פרסום נתוני הצמיחה והמכירות הקמעונאיות שיתפרסמו בשעה 13:30 (GMT).
בזירה הגלובלית עיקר תשומת לב המשקיעים תהיה אל עבר נתוני המכירות הקמעונאיות חודש לחודש בבריטניה בשעה 9:30 (GMT). בנוסף, בארה"ב התמקדות תהיה אל עבר נתוני ההוצאה לצריכה פרטית גרעין בשעה 13:30 (GMT) וסנטימנט הצרכן אשר יתפרסם בשעה 15:00 (GMT).
בזירה המקומית
המטבע הישראלי נסחר בעליות שערים אמש אל מול הדולר ונתמך על ידי ציפיות השוק לעליית ריבית הבנק המרכזי ביום שני הקרוב. נכון להיום, הדעה הרווחת בקרב האנליסטים כי סטנלי פישר, נגיד הבנק יוסיף רבע אחוז לרמה הנוכחית של 4.0% בריבית במשק המקומי וזאת על בסיס העליה המפתיעה בנתוני האינפלציה כגון מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר והמדד המשולב למצב המשק בחודש נובמבר שעלה ב-0.6 אחוזים. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 3.9350 אל מול הדולר.
זהב: החוזה העתידי על הזהב סיים את יום המסחר אמש בירידות, זאת על רקע התחזקות הדולר בעולם והירידות במחירו של הזהב השחור. הזהב מהווה אלטרנטיבה לנפילות הדולר וגידול כנגד אינפלציה אך נוכח מצב השוק המתכת היקרה מאבדת אטרקטיביות בעיני משקיעים רבים. למרות זאת, אי וודאות בשווקים הפיננסים תהווה מפלט בטוח לטריידרים אשר עשוים לתמוך בזהב בשנת 2008. מבחינה טכנית בטווח הקצר, המתכת הזהובה עשויה לבחון רמת תמיכה של 787 דולר לאונקיה. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות 797.00 לאונקיה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
