למי אתם מאמינים?
האינטרנט משמש אנשים רבים למטרות שונות. ככל שמהפיכת הפס הרחב מתרחבת והופכת לנגישה, מספר הגולשים הנחשף לרשת הולך וגדל. יש לכך משמעויות רבות. בישראל, כאשר 1.7 מיליון משפחות מחוברות לאינטרנט - על פי סקר הלמ"ס האחרון, לתכנים שמסתובבים ברשת יש משמעות גדלה והולכת. סקר שערך לאחרונה מכון שילוב עבור קבוצת טלדן, בדק מה מחפשים הישראלים באינטרנט, ועד כמה הם מיחסים לו חשיבות. הסקר, שנערך בקרב 506 איש, אושש הנחות יסוד שהיו קיימות קודם.
52% מכלל המשיבים לסקר, אמרו כי הכלי הראשון שהם מחפשים בו מידע מקצועי מכל סוג שהוא הינו האינטרנט, אבל 31% מהנשאלים עדיין לא סומכים לחלוטין על מדיום זה. ולכן, הם הולכים לספריה, או נעזרים בספרות מקצועית רלבנטית. 17% מהנשאלים נעזרים בתוכניות רדיו וטלוויזיה ו-13% משתמשים דרך קבע במאגרי מידע בתשלום.
אבל תמונת המצב משתנה, כאשר נשאלו המשתתפים בסקר לגבי החשיפה שלהם לאתרי חדשות ברשת. כאן - רמת האמינות שמייחסים בני הדור הצעיר לכל מילה שמופיעה בכל אתר - היא כמעט טוטאלית. הסקר מצא ש-62% מהישראלים סומכים על המידע שאליו הם נחשפים באתרי החדשות, הבלוגים ובמאגרי מידע חופשיים. כמעט שליש מהמשיבים ייחסו לחומרים שיש באתרי החדשות, רמת אמינות גבוהה ביותר.
כמו כן, נמצא מיתאם גבוה ביותר,בין בין גיל הגולשים לבין רמת האמינות שהם מייחסים למקורות שהם חשופים אליהם. הגילאים הצעירים,18-29,מייחסים רמת אמינות גבוהה ביותר (71%) , וככל שהגיל יורד, כך גם רמת האמינות יורדת מעט. אבל, עדיין, ערוצים אלו משדרים אמינות, עובדה שמלמדת הרבה על העוצמה והכוח שיש להם.
לנתון זה יש הרבה מאוד השלכות. זאת כיוון שחלק מאתרי החדשות באינטרנט, הם עדיין מוצרים שטעונים הוכחה. הם משתנים וגדלים בהתאם לרמת הרייטינג שלהם. הטכנולוגיה המאפשרת הזרמת מידע ישיר, מאינסוף מקורות בכל רגע - מדלגת על מסננים אנושיים ומכניים שנהוגים במדיומים הלא-מקוונים. ים המידע שעולה לאוויר, באינסוף אתרים, מכיל הרבה מאוד זבל, הרבה מאוד מידע לא מדוייק, והרבה מאוד מסרים שליליים.
העובדה שרמת האמינות ברשת גבוהה כל כך, מנוצלת לא רק על ידי אלו שרוצים לחלוק את חוויותיהם בבלוג, אלא גם על ידי בעלי אינטרסים לא טהורים, שמנסים לבצע את פשעיהם באמצעות הרשת.
גם אתרי החדשות, שנחשבים כבר ללגיטימיים, נוקטים ברמת סינון שאינה דומה לרמת הסינון הקיימת במדיום המודפס. התחרות הקשה והצורך לשדר באון ליין 24 שעות ביממה - מאלצות כותבים, עורכים ומו"לים, לשחרר לאוויר מסרים וטקסטים, אשר בעבר הם לא היו מוכנים לקרוא אותם. אז אומנם חופש המידע והעדר מגבלות, משרתים הרבה מאוד אינטרסים - מסחריים ולא מסחריים; אבל בסופו של דבר, אף אחד לא חושב על צרכני המידע האומללים, שאין להם את הכלים הנכונים לסנן את המידע. אין להם את היכולת להשוות. ולכן, לפחות על פי סקר זה, כמו גם סקרים אחרים שנערכו בנושא בעולם - העוצמה והכח שיש למקורות המידע האלקטרונים, היא טוטאלית. בהתחשב בנסיבות שתיארנו, זוהי עוצמה מפחידה מעט, במיוחד לגבי הדור הצעיר. חומר למחשבה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
מילואימניקים יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.
בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק - בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים.
הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםקריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ
בבאר שבע
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.
אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.
התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.
"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"
עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".
- דלק נכסים רכשה קרקע למרכז מסחרי בדימונה ב-20 מיליון שקל
- המדינה חילקה 49 קרקעות לבניית צמוד קרקע בדימונה. כמה זה עלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".
