הזרים טלטלוה המקומיים סחפוה - כך עבר בבורסה השבוע
איזה שבוע. במקום להרגע לקראת תקופת החגים, קיבלו המשקיעים טלטלה מצד מספר המלצות סותרות על מצב הבורסה וההשקעות בה. הבנקים הזרים, גרינספאן שהכריע, פישר שנאם, ופישר שיכריע (יום ב' הבא), כל אלה עמדו בסך בזירת החדשות השבועית. בסיכום שבועי ירד מדד ת"א 25 בשעור של 2.39% והתמקם ברמת 720.32 הנקודות, ומדד ת"א 100 איבד 2.35% לרמת 727.3 נקודות. במהלך השבוע נרשמו מספר אירועים בנוף התל אביבי, בינהם, הבנק הגדול בעולם, סיטיגרופ, פרסם ביום ב' לקראת הצהריים (שעון ישראל) סקירה מקיפה על השווקים המתעוררים. בסקירה ציינו האנליסטים בבנק, כי החליטו להוריד את המלצתם לשוק המניות הישראלי מ"נייטרלי" ל"תשואת חסר". "אנו מקצצים בהמלצה לשוק המניות הישראל לאחר זינוק של 14% מאז תחילת יולי" ציינו כלכלני סיטיגרופ והוסיפו: "אנחנו עדיין מחבבים את הבנקים". כאמור האנליסטים לא שכחו לציין, כי הם מותירים את מניות הבנקים ברשימה שלהם. ברגע פרסום ההודעה הגיבו כל המדדים בארץ בירידות חדות. בשיאו, ירדו המדדים בכמעט 1.8%, אך לקראת סוף יום המסחר תיקנו ועברו לירידות חדות פחות. יום למחרת, המשקיעים מעכלים את שעבר אליהם יום קודם, ומנסים להמשיך קדימה, הרי לא כל יום מגיעה מהלומה אמריקנית שכזאת לאחד העם, ושוב מוצאים עצמם המשקיעים מקבלים סקירה שהופכת את פני הדברים. הפעם לכיוון החיובי. כשעתיים וחצי טרם נעילת שערי המסחר ביום ג' נודע, כי בנק השקעות גדול אחר, מורגן סטנלי, המליץ למשקיעים למכור את האחזקות בני"ע רוסים ותורכים ולהגדיל את החשיפה לשוק המניות הישראלי - ובמיוחד לענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע. הירידות הפכו לעליות בזכות ההמלצה. עוד נזכיר כי הנגיד פרופ' פישר נאם באותו היום באסיפה הכללית של אגוד לשכות המסחר והעריך כי הצמיחה במשק תעמוד על 4.5% השנה ו-4% בשנה הבאה, דבר שעזר גם כן לסנטימנט החיובי שהתהווה לקראת סוף יום המסחר. באותו יום שלישי, הגיעה השפעה נוספת על השוק מצידו השני של האוקיינוס. כשעתיים לפני סגירת המסחר בוול סטריט, הודיע יו"ר הפד, אלן גרינשפן על העלאת הריבית בארה"ב ב-0.25% ל-3.75%. כאמור, זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שריבית ארה"ב גבוהה מהריבית השקלית. הבנקים: רכישות והפרטות בתקשורת פורסם השבוע, כי בנק הפועלים מנהל מגעים למכירת קבוצת קרנות הנאמנות פקן. בין הגופים שהביעו עניין בקרנות, נציין את כלל ביטוח. אך כידוע בנק הפועלים מחזיק ב-14.3% ממניות כלל ביטוח, כך שאפשר להירגע, פקן לא תתרחק יותר מידי.. עוד בענייני הבנק הגדול במדינה. השבוע פורסם, כי הנגיד פישר נחוש בדעתו לאלץ את הפועלים למכור את אחזקותיו בבנק אוצר החייל. על רכישתו של הבנק מבקשים להתמודד הבנקים הבינוניים - מזרחי, הבינ"ל ואיגוד. המניות של פועלים חתמו את השבוע בעליה של 3.66%. בנק לאומי המשיך למשוך את תשומת הלב בשוק. זאת לאחר שמכר בסוף השבוע שעבר את חברת קרנות הנאמנות לאומי פיא להראל השקעות ב-535 מיליון שקל. הבנק דיווח השבוע, כי הוא מנהל מו"מ למכירת אחזקותיו בביטוח ישיר הנאמדות על כ-18% לקבוצת צור שמיר. הקבוצה נמצאת בשליטת משפחת שניידמן המחזיקה ב-48% מביטוח ישיר. היקפה של העסקה עשוי להגיע לכ-145 מיליון שקל. נזכיר, כי עד ל-7 בנובמבר תוגשנה ההצעות האחרונות לרכישת 25% מהבנק (גרעין+אופציה). המניות של לאומי חתמו את השבוע בעליה של 2.48%. שוק המטבעות בזירת המטבעות נרשמה התחזקות של הדולר ביחס לשקל. ברקע, היה זה שבוע סוער במיוחד. גרינספאן, כאמור, העלה את הריבית, וכעת המבטים נשואים לירושלים ולשאלה מה יעשה פישר בשבוע הבא, כשיאלץ להכריע על גובה הריבית על השקל. בארבעת ימי המסחר (מחר יש מסחר גם כן במטבעות), הניב הדולר תשואה של 1.15% לשער יציג במחיר של 4.583 שקל גם האירו הניב תשואה חיובית של 0.81% לשער יציג של 5.604 שקל, סל המטבעות חתם את השבוע בעליה של כ-1%.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
מתחנות דלק לתחנות טעינה: עדכון היסטורי בתמ"א
הוועדה הארצית לתכנון אישרה הרחבת זכויות הבנייה בתחנות דלק לטובת עמדות טעינה מהירה ואזורי המתנה, כחלק מהיעד הלאומי למעבר מלא לתחבורה חשמלית עד 2050
מינהל התכנון אישר תיקון משמעותי לתוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק (תמ"א 18), שיתאים את המרחב הציבורי לעידן הרכב החשמלי. השינוי יאפשר הרחבה והתקנה של עמדות טעינה מתקדמות, עם שילוב תשתיות בסטנדרט טכנולוגי עדכני ותכנון משולב בסביבה העירונית.
המהלך הוא חלק ממדיניות לאומית להאצת המעבר המלא לתחבורה חשמלית עד שנת 2050. במסגרת השינוי יתווספו זכויות בנייה לטובת הקמת חדרי חשמל וטרנספורמציה בהיקף של עד 100 מ"ר, שיתמכו בטעינה מהירה של יותר מ־5 רכבים בו-זמנית. בנוסף, יינתנו זכויות נוספות של עד 20 מ"ר
ליצירת אזורי המתנה ושירות לנוסעים בזמן ההטענה.
בדיון השתתפו נציגי מינהל התכנון, משרד התחבורה, משרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה, לצד חברות דלק ויזמים בתחום הרכב החשמלי. במסגרת המפגש נערך שולחן עגול שעסק בהיבטים הכלכליים, התפעוליים והסביבתיים של המהלך,
תוך בחינת צורכי השוק בפועל.
משרד האנרגיה הציג נתונים עדכניים הממחישים את קצב האימוץ המהיר: כיום נעים בכבישי ישראל כ-170,000 רכבים חשמליים מלאים מתוך כ-3.7 מיליון כלי רכב פרטיים. כדי לממש את היעד השאפתני - מעבר מלא לתחבורה חשמלית תוך 25 שנה - נדרשות תשתיות טעינה פרוסות, חכמות וזמינות בכל עיר ויישוב.
- זוז פאוור קורסת 70% מתחילת השנה - החברה חייבת טעינה מהירה
- המניה שמזנקת ב-38% ומה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי מינהל התכנון, "אנו רואים חשיבות עליונה בהסרת חסמים והכשרת הקרקע למעבר לתחבורה חשמלית. המהלך הזה אינו רק טכני - הוא חלק מתפיסה כוללת של עיצוב רחובות עירוניים מותאמים לעידן האנרגיה החדשה".
