מחפשים תארים לועדת בכר? מה עם: הבנקים תמיד ינצחו

זה עצוב, אבל בישראל גם הדמעות כבר יבשות. ואם לא יבשות, אולי, צוחקות מעצמן. אבל ועדת בכר הופכת להיות רפורמת-פארסה אחת גדולה. כל כך עצוב, משום שבמשך כל השנה וחצי האחרונה, כל המאמצים, כל הרגולטורים שכונסו לועדה הזאת (והיו בה כמעט כולם), הכל נופל בתפר הדק שבין הבנקים לפוליטיקאים שלנו. פעם הפיקו בהוליווד סרט: "טיפשים בלי הפסקה", בארץ אנחנו בוחרים בהם שייצגו את התחרות שלנו על החסכונות וההשקעות שלנו.

העמלות האלה, מה יהיה איתן. אתמול דיווח בנק לאומי על הרווחים שלו לרבעון ולמחצית. 1.1 מיליארד שקל מאז תחילת 2005, בתשואה על ההון של 15.8%. לא רע, מתקרב למערב. אבל גם מתרחק. מה ההבדל אתם שואלים? ובכן, באיזה בנק תראו יחס כזה בין עמלות להכנסות מפערי ריבית? על כל 2.4 שקל שמכניס הבנק מהריביות הוא גובה 1 שקל בעמלות. 34.2% מסך עוגת ההכנסות של הבנק באה מעמלות.

העמלות האלה. הן מממנות את הלוביסטים שנותנים את הטיעונים לחברי הכנסת שמגיעים לועדת כספים. אחרי הכל, ככה זה הרבה יותר קל. מהגב של הציבור והכלכלה, שמהם נגבות העמלות, שעליהם מנהלים שני הבנקים הגדולים את רוב האשראי שלו, לקחת את הכסף בכדי להאבק להשאיר את אותו הכסף אצלם. הפוליטיקאים זה רק עוד קרפיון בארוחה החגיגית, העמלות הגזר, והציבור זה הצלחת. אי אפשר לאכול בלעדיו - רק מותר להתעלם ממנו.

בתקשורת מדווח ש"יש מורדים בשרון שמתנגדים לאולמרט, והם אלה שידפקו סופית את ועדת בכר בעניין עמלות ההפצה". קומבינות. אז יש מורדים. הם יקבלו טיעונים אחרים, "כבדי משקל". לא חסר: צריך לחשוב גם על הבנקים, לא חייבים לקחת להם את הכל, אסור לזעזע את המערכת. או המתכון המושלם: לפלפל עיניים לשמיים ולומר: "אני לא זכאי לעמדה עצמאית בעניין?". כן, בוודאי, כשזה עם הבריון השכונתי. ככה זה הכי קל, לעמוד מאחוריו כשהוא אוחז בנבוט ולעשות נא-נא-נא לילד החלוש והמוכה - הציבור.

בהתחלה זה עוד נראה אחרת. באמת שקיבלנו שר אוצר מליגה אחרת, והגמילה קשה. עוד יותר קשה כשרואים אותו במסיבת עיתונאים עילגת מכריז על שובו לפוליטיקה. כמו אחרון הנרקומנים, אפשר לקבל "קריז". בשביל זה עזבת את משרד האוצר, נתניהו. כדי לחזור להיות ביבי? כבר היית קרוב להשיג את בכר, היינו קרובים.

בקרב על ועדת בכר, הלכה הרפורמה הזאת והפכה לפארסה רבתי על ההתנהלות של נבחרי הציבור. אם כך הם מגינים על החסכונות ועל ההשקעות שלנו, מוטב לבכות ולהשאר עם הבנקים. אז בינתיים, כך מדווחים לנו, דחו הח"כים את ההכרעה בעניין עמלות ההפצה לבנקים בועדת בכר לעוד שבועיים בכנסת.

זה הפייט של אולמרט. החתול, השמנת, והעכבר יצאו למחול הפוליטי שלהם. האמת, אנחנו לא כל כך מבינים בזה. נעדיף לקרוא דוחות כספיים ולחשוב על הועדות העתידיות שעוד יקומו לעידוד התחרות על ליבו של הצרכן, ועדות קישוט של פוליטיקאים.