שטייניץ נותר לבדו: לעת עתה גיל הפרישה לנשים יוותר על 62
היום אושר בקריאה טרומית שגיל הפרישה לנשים יוותר על 62. מוקדם יותר נתן יו''ר הקואליציה, זאב אלקין מהליכוד, חופש הצבעה להצעת החוק להשאיר את גיל הפרישה ללא שינוי על גיל 62, דבר שהוביל להעברת החוק ברוב של 67 מתוך 68, כשהמתנגד היחידי הוא שר האוצר שטייניץ.
נזכיר, כי על פי חוק גיל פרישת חובה, הגיל בו המעסיק יכול לחייב את העובד לפרוש, גיל הפרישה הוא 67 ברם לנשים עומדת הזכות לפרוש לפני כן עוד בגיל 62.
לפני מספר שבועות יזם משרד האוצר ניסיון להעלאת גיל הפרישה לנשים ל-67. לשם כך, מינה יובל שטייניץ, שר האוצר, את ועדת ניסן לבחינת גיל הפרישה לנשים. האחרונה, הגישה בסוף חודש יוני את עיקרי המלצותיה: להשוות את גיל הפרישה של נשים לגברים בתהליך הדרגתי של כ-15 שנה, קודם לגיל 64 עד שנת 2017 ובהמשך העלאה ל- 67 עד שנת 2026.
מנגד, טירפוד הצעתה של ועדת ניסן מהווה ניצחון ליו"ר ההסתדרות שביקש להביא את ההצעה לשולחן הדיונים. את הצעת החוק להשאיר את גיל הפרישה בעינו העלו יו"ר סיעת קדימה, ח"כ דליה איציק, ויו"ר הוועדה למעמד האישה ח"כ ציפי חוטובלי מהליכוד. החוק, כאמור, עבר ברוב קולות.
- 6.אבי 14/07/2011 13:49הגב לתגובה זושטייניץ או כל שר אוצר אחר אינו אשם או אחראי לכך שתוחלת החיים עולה. זו עובדה של שיפור הבריאות ונגזר ממנה שצריך יותר כסף כדי לממן יותר שנות חיים בפנסיה. במוקדם או במאוחר יהיו חייבים להאריך את גיל היציאה לפנסיה. כמו ששופטים, ח" כים , מנכלים ועוד אי אילו מקצועות יכולים לעבוד עד גיל 70 ואף מעבר לכך כך יותר ויותר מקצועות יצטרפו לרשימה.
- 5.בנטוב 14/07/2011 08:12הגב לתגובה זושוב הממשלה עוסקת כסף כסף תירדוף בימקום צדק צדק תירדוף הגיע הזמן להקים וועדת בדיקה של רופאים ופסיכולוגים ואנשי מיקצוע ולהוריד את שנות העבודה לגיל 60 לגברים ונשים ולעשות צדק עים פועלים ועובדים בכל המיגזרים העושק הזה זועק לשמים איפה אירגוני העובדים וכל העסקנים אתם מפקירים אותנו לא נילח לכם
- 4.קריאה טרומית רחוקה מאוד עד אישורה כחוק מחייב. (ל"ת)האזרח ק' 13/07/2011 18:54הגב לתגובה זו
- 3.עייני שתק כדג. הועדה היתה של נערי האוצר-הצגה (ל"ת)טרגיקומדיה 13/07/2011 18:19הגב לתגובה זו
- 2.ובזמן השוד של ועדת שטיינמיץ-ישב עייני ושתק (ל"ת)58 13/07/2011 18:12הגב לתגובה זו
- 1.z 13/07/2011 17:54הגב לתגובה זוושטייניץ עוד יכול לתקן.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
