תוכנית ההצלה האמריקאית משנה את התמונה
בסוף השבוע החולף צנח הדולר אל מול האירו. היחלושותו של השטר הירוק באה על רקע נתונים כלכליים מאכזבים מכיוונה של ארה"ב עם עלייה בשיעור האבטלה וצמצום בכמות המשרות החדשות זה החודש השמיני ברציפות. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4345 אל מול האירו, סביב הרמות של 108.50 אל מול היין וסביב הרמות של 1.7825 אל מול הסטרלינג.
אתמול הודיע שר האוצר האמריקאי הנרי פולסון על הלאמתם של ענקי המשכנתאות פאני מאי ופרדי מאק. ענקי המשכנתאות מחזיקים בהלוואות של חצי מהמדינה, מוערכים בשווי של 12 טרליון דולר והספיקו לרשום הפסדי עתק שהביאו את ממשלת ארה"ב לפעול להלאמתם מחשש לקריסתם כליל.
התערבות נוספת זו ע"י ממשלת ארה"ב והבנק המרכזי בארה"ב באה במטרה למנוע העמקתו של המשבר הפיננסי וההנחה היא כי מוצקת שוק הדיור רחוקה מסיום. מבין המטבעות העיקריים היין היפני ספג את הירידה החדה מכל המטבעות, זאת לאחר שרשם שיא של שנתיים מול הדולר הניו זילנדי ואף שיא של חמש שנים אל מול הסטרלינג. כעת המשקיעים מפגינים בטחון רב יותר והמדדים המובילים בארה"ב ובאירופה יוצרים גל מכירות על היין היפני לטובת נכסים מניבים אחרים.
היומן הכלכלי טומן בחובו מס' נתונים חשובים ומעניינים, את מרכז תשומת הלב נפנה אל עבר פירסום מדד המחירים ליצרן בבריטניה בשעה 11:30 והמכירות הקמעונאיות בשעות הלילה, לקראת הנתון ניתן כבר להבחין בהתחזקותו של הסטרלינג כנגד מרבית המטבעות. בנוסף יפורסמו אישורי הבניה בקנדה עם צפיה להתאוששות קלה ביחס לחודש שעבר.
דולר/שקל: הצמד דולר/שקל פותח את השבוע בירידות קלות על רקע היחלשותו של השטר הירוק בזירה הגלובלית. בימים אלה תנועתו של הזוג מושפעת בעיקרה ממעמדו של הדולר בעולם בדגש על יחסי הכוחות אל מול האירו. מבחינה טכנית רמת תמיכה משמעותית עבור טווחי מסחר של שבוע עד שבועיים מתקבלת באיזורים של 3.5200 והתנגדות קרובה 3.6490. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 3.5740 אל מול השקל.
זהב: חוזה עתידי על הזהב פותח את השבוע בעליות של יותר מ 1.5% ונסחר כעת סביב 817.50$ לאונקיה. העליות החדות בבורסות העולם לצד ירידת ערכו של הדולר דחפו את החוזה העתידי על הזהב לכיוון מעלה. מנהל בכיר מבית השקעות גדול מסר כי "מקורם של העליות במחירי הזהב טמון בהיחלשותם של הדולר והיין מסוף השבוע שעבר". ניתוח טכני מלמד כי התנגדות משמעותית קרובה מגיעה באיזורים של 840.0$ לאונקיה, רמת התמיכה קיימת סביב 790.0$ לאונקיה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
