הדולר מחזיר רווחים
הדולר החזיר מעט מהרווחים של סוף השבוע על אף נתונים חזקים ממגזר השירותים. הפעילות על פי מדד מנהלי הרכש, בסקטור השירותים, בחודש אפריל עלתה במפתיע אל מעל לרמת ה 50 והתקבלה ברמה של 52 המלמדת על התרחבות.אולם, הסוחרים הטילו ספק בחוסנה של כלכלת ארה"ב וביכולת התמודדותה עם מחירי הנפט הגבוהים. בנוסף, עדיין לא התקבלו סימנים מובהקים לסיום משבר האישראי ויצירת תחתית בשוק הדיור לכן אנו חוזים באופטימיות זהירה ביותר. המדדים המובילים בוול סטריט שוו לטריטוריות שליליות על רקע ההערכות כי גל הפיטורים במגזר הפיננסים עדיין לא מוצא.
סימנים להעמקת משבר אשראי בכלכלה הגדולה בעולם עלפי דוח אותו פירסם הפדרל ריזרב תרמו גם לסנטימנט השלילי בוול סטריט ולהחלשותו של השטר הירוק. עלפי דוח של הפדרל ריזרב עלויות האשראי לפרטים ועסקים מצויים סמוך לרמות שיא ומקשים על הפעילות הכלכלית. עובדה זו מלמדת כי ככל הניראה משבר האשראי צפוי אף להחריף. רמות התאבון לסיכון ירדו מעט כשהיין חזר לירשום מעט רווחים אל מול העיקריים. הדולר ניסחר סביב רמות ה 1.5490 כנגד האירו, 104.80 אל מול היין ו 1.9725 כנגד הסטרלינג.
המשקיעים ישאו עיניהם אל עבר פירסום נתוני סקר PMI למיגזר השירותים בגוש האירו ב 08:00 (GMT) ובבריטניה ב 08:30 (GMT). הסטרלינג עשוי לקבל מעט לחץ של מכירות על רקע ההערכות לירידה נוספת בפעילות מגזר השירותים. הדולר הקנדי עשוי לקבל זריקת מרץ עם פירסום אישורי הבניה אשר צפויים להצביע על עליה וקריאה יציבה במדד מנהלי הרכש לכלל המשק ברמה של 54.
דולר/שקל: המטבע הישראלי המשיך להסחר ביציבות עם נטיה קלה להתחזקות, במחזור נמוך, כששערו היציג סוגר על 3.4390. כלכלנים רבים מעריכים כי מדיניותו של בנק ישראל תמוקד אל עבר ריסון האינפלציה וכי קיצוצי הריבית הגיעו למיצוי. ההערכות בשווקים מצביעות על אפשרות גבוהה להעלאת הריבית במהלך החודשים הקרובים. העובדה כי מחירי המזון בעולם ממשיכים להאמיר ומחיר הנפט שוברים שיאים חדשות לבקרים, מגבירים את החששות האינפלציוניות. רמת התמיכה הקרובה של הזוג ניצבת סביב 3.41 כשהתנגדות מגיעה ב 3.48. השקל ניסחר סביב הרמות של 3.44 במסחר הבין בנקאי ב 19:05 (GMT)
נפט: סימני ההתאוששות בכלכלת ארה"ב וחששות מפני שיבושים בהספקה הטיסו את הנפט לרמות שיא של כל הזמנים ב 120.35$ לחבית. נתונים מעודדים מכיוונה של כלכלת ארה"ב אשר הצביעו על ירידה ברמת האבטלה והתאוששות במיגזר השירותים העלו צפיות להתגברות הביקושים. חזרת הגרעין האירני לסדר היום והתקפות מורדים ניגריות על תשתיות נפט במקביל להחלשותו של השטר הירוק היוו גם הם זרזים משמעותיים לזרם הקניות על הזהב השחור אשר נסק לשיאים חדשים. ההתנגדות הקרובה של הנפט ניצבת ב 120.35$ כשתמיכה מתקבלת סביב רמות ה 117.30$. חוזה עתידי לחודש מאי על הנפט ניסחר סביב הרמות של 120.00 $ לחבית ב 19:25 (GMT)
זהב: המתכת היקרה התאוששה בצורה מרשימה כשמחירה עולה בקרוב בכ 2%. הזינוק במחירי הנפט כשברקע חזר הדולר להחלש כנגד האירו ובורסות ארה"ב ואירופה שבות למגמה שלילית עוררו את ביקושי הקניה על הזהב. החששות האינפלציוניות על רקע העליה הקונסיסטנית במחירי הנפט והמזון מובילה סוחרים רבים לגדר את השקעותיהם על ידי רכישתה של המתכת היקרה. הירידות בבורסות העולם והחלשותו של הדולר העלו את האטרקטיביות של הזהב כהשקעה אלטרנטיבית.ההתנגדות הקרובה של הזהב ניצבת ב 880$ לאונקיה כשתמיכה מגיעה ב 872. חוזה עתידי לחודש מאי על הזהב ניסחר סביב הרמות של 874.7$ לאונקיה ב 20:35 (GMT).
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
