נגיד ה-ECB טרישה, מחזק את האירו

האירו מזנק שוב אל מול הדולר וחוזר להסחר מעל הרמות של 1.58$, כאשר נראה כי השיא של 1.59$ הולך להיבחן שוב.

התמיכה למטבע האירופאי מגיעה מהערותיו של ה ECB ובראשו ז'אן קלוד טרישה אשר הדגיש שוב כי הריבית לטווח קצר בגוש האירו נמצאת ברמתה הנכונה ( 4.0%). דבריו מפריחים את הטענות כי הבנק המרכזי האירופאי יפחית בריבית מחשש להתרחבות ההאטה הכלכלית גם גוש האירו. במהלך המסחר אמש התרומם האירו ונסחר סביב רמה גבוהה של 1.5860 אל מול הדולר, סביב הרמות של 0.7895 אל מול הסטרלינג וסביב הרמות של 157.50 אל מול היין.

בשעות הבוקר המוקדמות של יום רביעי, התפרסם סקר האקלים העסקי (IFO) בגרמניה והצביע על עליה לרמה של 104.8 נקודות, מעל צפי של 103.5 נקודות בלבד. כידוע, גרמניה היא הכלכלה המובילה בגוש האירופאי והנתון מצביע על כלכלה בריאה וצומחת אם זה בתחומי ייצור, בניה, סיטונאי והקמעונאי.

הדולר ממשיך ליפול כנגד המובילים מזה יומיים ברציפות. הנתונים הכלכליים של המשק האמריקאי ממשיכים להראות אדום. נתוני ההזמנות ברי קיימא חודש לחודש צנחו לרמה שלילית של 1.7%, מתחת לצפי החיובי של 0.8%. תוצאה זו, ביחד עם סקר בטחון הצרכן המדולדל מיום שלישי אשר עמד על 64.5 נקודות בלבד, מכים בשטר הירוק ומעלים את הסבירות להמשך המדיניות המוניטרית ההדוקה אשר דוגלת בהפחתת ריבית המשק לטווח קצר. כעת ריבית הפדרל רזרב נמצאת ברמתה הנמוכה על 2.25% בלבד.

הבוקר יפתח עם סקר בטחון הצרכן בגרמניה אשר יתפרסם בשעה 7:00 (GMT). בבריטניה, התמקדות מקסימלית תהיה אל עבר סקר CBI - איחוד התעשיינים של אנגליה בשעה 11:00, שבוחן את בריאות הכלכלה במגזר הקמעונאי והציפיות לשנה הקרובה. בארה"ב, תשומת לב רבה תהיה לנתוני תביעות מחוסרי עבודה השבועים ונתוני התמ"ג רבעון לרבעון, בשעה 12:30 (GMT).

דולר/שקל: גם אמש רשם השקל עליה של שלושת עשיריות האחוז אל מול הדולר, לאור הנתונים החלשים אשר ממשיכים להגיע מהכלכלה הגדולה בעולם. השער היציג נקבע אמש על רמה של 3.5040 לדולר, זאת בהשוואה לרמה של 3.5130, טווח המסחר היה צר מאוד ונע סביב הרמות של 3.4850 לרמה של 3.5150. מוקדם יותר השבוע, הבנק המרכזי הוריד את הריבית לטווח קצר לרמה של 3.25%, הרמה הנמוכה ביותר מבחינה היסטורית. בשבוע שעבר הודיע הבנק כי יגדיל את רזרבות המט"ח שלו בעוד כ 10 מיליארד דולר בכך שיקנה מדי יום 25 מיליון דולר אמריקאי במשך השנתיים הקרובות החל מה 24 למרץ.

זהב: החוזה העתידי על הזהב סגר את המסחר אמש בעליה וקרוב לשיא שבועי מעל הרמות של 950 דולר לאונקיה, זאת בשל הנפילות של הדולר בזירה הגלובלית והעליה החדה בביקושים לזהב השחור עם פרסום מלאי הנפט השבועים שהסתכמו באפס. נראה כי המזומן חוזר לשווקים לאחר המכירות המסיביות של המתכת היקרה בשבוע שעבר. הדולר החלש מוזיל את העלות לזהב למחזיקי המט"ח השונים ומעלה את הביקושים. טכנית, רמת ההתנגדות המשמעותית עומדת כעת על רמה של 965.00 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.