איקאה: המכירות צמחו אשתקד ב-8.4% ל-427 מיליון ש'
איקאה ישראל מדווח היום על גידול בכל תחומי הפעילות של החברה במהלך 2006. מהדו"חות הכספיים שלה עולה, כי בשנת 2006 הסתכמו מכירות איקאה ב-427 מיליון שקל – גידול של 8.4% לעומת שנה קודמת. על פי נתונים שהציגה החברה בסוף השנה שעברה, הסתכמו מכירות איקאה בישראל בשנת 2005 ב-394 מיליון שקל. ב-3 השנים האחרונות צמחו מכירות איקאה בכ-25%.
ברשת הזכירו היום, כי בעניין תכנון הקמת סניף נוסף בראשל"צ, החליטה ועדת הערר המחוזית במחוז המרכז פה אחד ביום רביעי האחרון (7.2.2007), לדחות את העררים שהוגשו כנגד אישור השימוש החורג שניתן לפרויקט איקאה במתחם מעוין שורק, ובכך סללה את הדרך לפתיחתה של החנות השנייה של הרשת בישראל.
החנות צפויה להיפתח במחצית השנייה של 2007. רון הדסי, יו"ר איקאה, מסר בתגובה כי "החברה מביעה סיפוק מהחלטת ועדת הערר והוסיף, כי הוא בטוח שבדומה לפתיחת החנות הראשונה של איקאה במתחם פולג, גם החנות השנייה תביא לשגשוג מסחרי וכלכלי משמעותי לסוחרים רבים באזור ראשון לציון וליצירת 400 מקומות עבודה חדשים של עובדים שייקלטו בחנות איקאה החדשה".
13 מיליון מבקרים עד עכשיו
בשנת 2006 גדל מספר המבקרים בסניף איקאה במחלף פולג בכ-4% לעומת 2005 והסתכם ב-2.5 מיליון מבקרים. מאז פתיחת החנות ועד היום ביקרו בחנות איקאה כ-13 מיליון מבקרים. בתוך כך גדל סל הקניות הממוצע ב-3% במהלך 2006, דבר המעיד על הטמעה של קונספט איקאה ועל כך שיותר אנשים רוכשים ריהוט בחנות. יחס המכירות רהיטים לעומת אביזרים עומד על 60% ריהוט לעומת 40% אביזרים.
הצמיחה במהלך 2006 באה לידי ביטוי בכל תחומי הפעילות של איקאה, כאשר הבולטים שבהם: תחום המטבחים – שרשם גידול של 19%; ספות העור - עם גידול של 22%; חדרי ילדים – 26%; כלי בית ומוצרי נוי – 18%; חדרי שינה – 15%; מזרנים – 12%; טקסטיל – 12%.
חלק מהצמיחה הגיע גם מהמחלקה העסקית שהשיקה איקאה במחצית השנה. במחצית השנייה של 2006 מכרה המחלקה בכ- 5 מיליון שקל לחברות ועסקים שונים. ב-2007 צפויה המחלקה העסקית להכפיל את היקף פעילותה ולמכור בסכום של כ-10 מיליון שקל.
שלומי גבאי, מנכ"ל איקאה ישראל, אמר כי האתגר העיקרי העומד בפני איקאה ישראל בשנה הקרובה הוא להמשיך במגמת הצמיחה, לצד ההיערכות לפתיחת החנות השנייה במעוין שורק בראשון לציון. החנות השנייה צפויה להשתרע על שטח של 25,000 מ"ר כשלצידה מרכז לוגיסטי שישתרע על כ- 8,000 מ"ר. כאמור, במהלך הקמת החנות יגויסו לחברה כ- 400 עובדים מאזור ראשון לציון.
גבאי הוסיף, כי הגידול במכירות המטבחים הוא תוצאה של הרחבת מגוון המטבחים – כיום מוכרת איקאה בישראל 20 סוגי מטבחים שונים - כמו גם ההתמקצעות והרחבת מגוון הפתרונות לאבזור ולארגון המטבח שאיקאה פיתחה בשנה האחרונה. סיבה נוספת לגידול בקטיגוריית המטבחים היא מדיניות ההחזרות החדשה של החברה, שנכנסה לתוקפה במחצית הראשונה של 2006, ואשר מאפשרת ללקוחות להחזיר מטבח בתוך 90 יום מרגע שהורכב בבית הלקוח ולקבל החזר כספי מלא. גבאי: "מדיניות החזרת המטבחים שהיא ייחודית ופורצת דרך בישראל, מאפשרת ללקוחות שלנו להרגיש בטוחים בקנייה שלהם באיקאה".
באשר לגידול ברכישת חדרי שינה, אומר גבאי כי הדבר הוא תוצאה של פעילות בת שנתיים הכוללת מחקרים על הרגלי הצריכה והשימוש בחדרי השינה בארץ, שיושמו באופן בולט בחדרי התצוגה תוך מתן השראה, פתרונות ורעיונות לקהל המבקרים. ההתמקדות בחדר השינה המושלם, המציג פתרון כולל תחת קורת גג אחת – מיטות, מזרנים, שידות ועוד. לדבריו, הגידול במכירות מזרנים נובע מההתמקצעות בתחום ומהרחבת מגוון המזרונים לרמות נוחות ומחיר נוספות. כמו כן, האריכה החברה את תקופת האחריות על מזרני קפיצים ולטקס מ-10 ל-15 שנה.
ביוני 2005 עברה השליטה לקבוצת ברונפמן בישראל, המחזיקה יחד עם שלושה מחברי הנהלת החברה בבעלות המלאה על הרשת בישראל.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
