ת"א עוברת לעליות שערים בהובלת מניות הבנקים

ת"א 25 עולה ב-0.65%, ת"א 100 מוסיף 0.44%, והתל טק 15 עולה ב-0.43%. טבע משילה 1.4%, כיל עולה ב-0.35%, הפועלים ולאומי קופצות ב-1.75% ו-2.74% בהתאמה
דרור איטח |

לאחר פתיחה אדמדמה עברו מדדי הבורסה בתל אביב לעליות שערים. בשעות הצהרים מובילות מניות הבנקים את העליות בתל אביב. מחזור המסחר מסתכם בכ-464 מיליון שקל, מתוכם כ-313 מיליון שקל נזקפים לזכות מדד המעו"ף.

מדד ת"א 25 עולה ב-0.65% לרמת 756.57, מדד ת"א 100 מוסיף 0.44% לרמת 757.14. ומדד התל טק 15 עולה ב-0.43% לרמת 370.57 נקודות.

הירידה במניית טבע נבלמת מעט. בשעה זו משילה המניה כ-1.4% תוך מחזור של 51 מיליון שקל. בערב שישי האחרון חתמה את המסחר בוול סטריט בירידה של 1.4% ופתחה את המסחר בישראל בפער ארביטראז' שלילי בן 2.4%. הבוקר הודיעה חברת ההזנק אימודר (Immodar), כי השלימה עסקה להעברת זכויותיה לטבע בתרופה שנועדה לטיפול בתופעה של דחיית השתלת איברים, (Graft Rejection). היקף העסקה לא פורסם.

מניות בנק הפועלים עולות ב-1.75%. הבוקר פורסם ב"מעריב", כי דירקטוריון הבנק ידון מחר בעיסקה לרכישת 10% מסלקום לאחר שהיום תידון העיסקה בישיבה מיוחדת של ההנהלה, עוד נמסר מהעיתון, כי הדירקטוריון צפוי לאשר את העיסקה בהצבעה מחר. על פי עקרונות העסקה, ירכוש הבנק מדיסקונט השקעות עד 10% ממניות סלקום תמורת 200 מיליון דולר.

אלביט מערכות עולה ב-1.9%. הבוקר הודיעה חברת אלאופ מקבוצת אלביט מערכות כי חתמה על חוזה לפיתוח, ייצור ואספקה של מצלמת חלל אלקטרו-אופטית מדעית, שתיקרא ונוס, המיועדת להתקנה על מיקרו-לווין. החוזה מהווה המשך לבדיקת היתכנות שבוצעה על ידי אלאופ. החוזה לרכישת המצלמה הינו חלק מהסכם שיתוף פעולה שנחתם בין סוכנות החלל הישראלית לסוכנות החלל הצרפתית (CNES) ביוני 2005.

החברה לישראל ממשיכה להביע אמון באחזקתה העיקרית - חברת כימיקלים לישראל. הבוקר הודיעה החברה לישראל כי ביום חמישי האחרון השלימה רכישת 3.52 מיליון מניות נוספות של כיל, תמורת סכום של 61 מיליון שקל, מחיר המשקף 17.24 שקל לכל מנייה ונמוך בכ-0.7% ממחיר הפתיחה של המניה הבוקר בבורסה. מניית החברה לישראל יורדת ב-0.71% ומניית כיל מוסיפה 0.35%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.