מקרקעין/מדת ההוכחה הדרושה לבעלות על נכס נפקד/עליון

מרגע שנכס הוכרז כנכס נפקד, על-מנת להוכיח אחרת, דרושה הוכחה מעל לכל ספק המתקבל על הדעת. כאשר מדובר בנכס שהבעלות הנטענת נרכשה בו קודם לחוק המקרקעין, יחולו עליו החוקים, הפסיקה ודיני היושר שקדמו לו ובכללם סעיף 80 לחוק הפרוצדורה העותמאנית, הקובע כנגד דרישת הכתב, הוכחתה של ראשית ראיה. חוזה שלא צויינו בו שטח הנכס וגבולותיו, המהווים את לב ליבו של ההסכם, לא יענה על דרישה זו
עודד ארבל |

עובדות וטענות:

תביעת המערערת להצהיר כי הנה זכאית להרשם כבעלים של חלקות, המצויות בכרם התימנים בת"א, נדחתה ע"י ביהמ"ש המחוזי. בפסק דינו, קובע ביהמ"ש, כי מאחר והאפוטרופוס לנכסי נפקדים הוציא תעודה כי הנכס נפקד, אזי לפי סעיף 30 לחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950, הנטל לסתור קביעה זו מוטל על המערערת. המערערעת לא הוכיחה כי רכשה את הנכס. לטענת המערערת, מאחר והנכס נרכש בשנת 1936, טרם כניסתו של חוק המקרקעין לתוקף, אזי יש להחיל על תביעתה את החוקים, הפסיקה ודיני היושר שהיו קודם לחוק זה ובכללם סעיף 80 לחוק הפרוצדורה העותמאנית הדורש להוכחת תביעתה, ראשית ראיה, שלטענתה מתקיימים במסמכים שהוצגו לביהמ"ש המחוזי.

דיון משפטי:

כב' הש' י' עדיאל:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.