סוף השנה המתקרבת הינה הזדמנות טובה להעלות שוב את עניין הציבור ה"מקופח" ביותר מבחינת התנאים הסוציאלים - ציבור העצמאים. בניגוד לציבור השכירים, שם חלה חובת הפרשה ותשלום תנאים מסויימים מכח חקיקה וצווי הרחבה (כמו לדוגמא פיצויי פיטורים, פנסיית חובה), תוך תשלום משותף לעובד והמעביד, ציבור העצמאים נאלץ לדאוג לעצמו. כרגיל במקומותינו, כאשר אנו מגיעים לדאוג לעצמנו, מה עוד שהדבר בא בדרך כלל על חשבון השוטף, אנו מתעלמים ודוחים את הביצוע. ברור שעצם העובדה כי חלק מציבור העצמאים סובל מתזרים מזומנים בעייתי משפיע גם הוא באופן שלילי על גובה ההפקדה לפנסיה.

התוצאה היא שעצמאים אשר מצליחים לייצר בשוטף הכנסה נאה, מגיעים לגילאים המבוגרים יותר עם חסכון נמוך לפרישה. חסכון שזהה לעיתים לחסכון אשר נצבר על ידי עובד שכיר שמרוויח פחות מהשכר הממוצע במשק.

יש לציין כי בעבר, למרות שהטבות המס היו נמוכות יותר, היו העצמאים מפקידים לקופות גמל, קופות הגמל הבנקאיות. סביר להניח כי "זמינות הקופה", לאחר 15 שנה, גרם לכך שהעצמאי ראה בקופה חסכון לטווח בינוני ועל כן הפקיד לשם כספים.

החל מ-2008 תיקון 3 הפך את כל הקופות לקופות קצבתיות. קודם לכן החובה להפקדה לרובד ראשון לקיצבה ושינוי זמן פרעון הקופה לגיל 60 פגע בגובה ההפקדות, ולצערנו עדיין לא נמצא הפתרון הנכון אשר יחזיר ויגביר את קצב הפקדות העצמאים.

• מנכל"ית בססח: "כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה"
• נפגעה מאוטובוס, קיבלה הצעה מעליבה - וזכתה לבסוף לפיצוי של כמעט 200 אלף שקלים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עד כמה המצב חמור?

עובד שכיר עם משכורת של 15 אלף שקלים נהנה בד"כ מתנאים סוציאלים המסתכמים בהפקדה חודשית של כ-4,500 ש' לחודש או כ-54 אלף ש' לשנה. ההפקדה נובעת כתוצאה מהפקדת מעביד בסך של כ-2,250 ש' לטובת פיצויים, תגמולים, קרן השתלמות וביטוח לאי כושר עבודה, ומהפקדת עובד של כ-750 ש' מידי חודש לתגמולים וקרן השתלמות. כלומר עובד שכיר חוסך מידי שנה כ-3.5 משכורות חודשיות לצורך הפנסיה - גם זה לא תמיד מספיק.

כמה מתוך העצמאים מפקידים 3.5 הכנסות חודשיות מידי שנה לפנסיה? מעט מאד אם בכלל. נכון, אלה אינם נהנים מהפקדת מעביד, אך "העדרו" של מעביד לא משנה את הצורך הסוציאלי של העצמאי, שברוב המקרים אף גדול יותר מהצורך של העובד השכיר.

במה עוזרת המדינה לעצמאים?

יש לזכור כי החלת "פנסיית חובה" על ציבור העצמאים לא יצאה אל הפועל, אך לעומת זאת מס ההכנסה הגדיל את ההכרה בהפקדת עצמאים לתנאים סוציאלים ולקרן השתלמות - אם בעבר אותה הכרה הסתכמה בהפקדה של כ-15 אלף ש' בשנה, כיום, עצמאי אשר מרוויח כפול מהשכר הממוצע במשק, ומעוניין לנצל את מלוא הטבות המס, יכול להפקיד כ-33 אלף ש' לטובת קרן פנסיה , ביטוח או קופת גמל ועוד כ-18,100 ש' לטובת קרן השתלמות.

• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

אז מה צריכים העצמאים לעשות

ראשית, ההפנמה כי פנסיה הינה בעיה קריטית אשר אינה הופכת להיות פשוטה יותר ככל שאנו מתבגרים. הצורך הפנסיוני בפרישה ובשוטף אינם נגזרים ממעמד המס של החוסך. עובד עצמאי, כמו כל עובד שכיר, צריך לדאוג בזמן הן לסכנות הביטוחיות היומיומיות והן לצבירת החסכון לעת פרישה, העדרו של מעביד אכן מקשה על היכולת לשלם סכומים גבוהים, אך אינו מייתר את הצורך החשוב ומחייב לעיתים להצטמצם ביום יום על חשבון דאגה לעתיד.

יש לזכור כי מס ההכנסה הכיר בצורך זה של העובד העצמאי והגדיל את תקרת ההפקדה המותרת לצורך רכישת תנאים סוציאלים. לעיתים, בכפוף להתייעצות מתאימה ובכדי להגיע לסכומים הגונים לעת פרישה, ייתכן וכדאי לעצמאי להפקיד גם מעבר לתקרה המוכרת להטבות מס.

למה בעצם לדחות את ההפקדות הפנסיוניות לתום השנה? הפקדה בשוטף תאפשר לעצמאים "לא להילחץ" ולפספס לעיתים את מועד ההפקדה. לא פחות חשוב מכך, לדאוג להגנה ביטוחית שוטפת לעצמאי ולבני משפחתו.

לסיום, עבור סוכני הביטוח - ציבור העצמאים הינו הציבור המתאים לנתינת ערך מוסף ללקוח. לרובם אין תוכניות פנסיוניות ביטוחיות מספיקות, והתאמה נכונה של צרכי חסכון וביטוח יכולה ליצור ערך מוסף גבוה מאד ללקוח.