59 תומכים, 44 מתנגדים: התקציב לשנת 2023 אושר בכנסת
תקציב המדינה לשנת 2023 אושר היום (חמישי) באופן סופי כשעבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. הוא אושר ברוב של 59 תומכים מול 44 מתנגדים. כעת, הממשלה תתחיל בהליך חקיקה של תקציב 2024.
השינויים בתקציב כוללים הוצאות נוספות של 28.9 מיליארד שקל - 17 מיליארד שקל להוצאות ביטחוניות וכ-12 מיליארד להוצאות אחרות. הגידול בתקציב יגיע בעיקר מתוך הגדלת הגירעון של המדינה. רק כעשירית ממנו יגיע מהמקורות לתקציב מלחמה. בסופו של דבר, פחות ממיליארד שקל הגיעו מכספים קואליציוניים, זאת לאחר התנגדות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להעברת סכומים גבוהים יותר.
- 3.למי עדיין לא ברור למה אסור שראש ממשלה יכהן עם כתבי אישו (ל"ת)דן 16/12/2023 07:32הגב לתגובה זו
- 2.אבנר 14/12/2023 16:53הגב לתגובה זותקציב מושחת לפרזיטים
- בת אל 16/12/2023 00:49הגב לתגובה זויש לדרוש מההנהגה החרדית להחזיר את כל הכסף שבזזה
- 1.ירושלמית 14/12/2023 15:21הגב לתגובה זוהאחריות קולקטיבית. גנץ וחבריו אל תשכנעו את הציבור כי ידיכם נקיות בעניין זה. הן לא.
- ארקדי 14/12/2023 18:54הגב לתגובה זובמקום למנוע מהמתועבים לבזוז את הקופה
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
