59 תומכים, 44 מתנגדים: התקציב לשנת 2023 אושר בכנסת
תקציב המדינה לשנת 2023 אושר היום (חמישי) באופן סופי כשעבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. הוא אושר ברוב של 59 תומכים מול 44 מתנגדים. כעת, הממשלה תתחיל בהליך חקיקה של תקציב 2024.
השינויים בתקציב כוללים הוצאות נוספות של 28.9 מיליארד שקל - 17 מיליארד שקל להוצאות ביטחוניות וכ-12 מיליארד להוצאות אחרות. הגידול בתקציב יגיע בעיקר מתוך הגדלת הגירעון של המדינה. רק כעשירית ממנו יגיע מהמקורות לתקציב מלחמה. בסופו של דבר, פחות ממיליארד שקל הגיעו מכספים קואליציוניים, זאת לאחר התנגדות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להעברת סכומים גבוהים יותר.
- 3.למי עדיין לא ברור למה אסור שראש ממשלה יכהן עם כתבי אישו (ל"ת)דן 16/12/2023 07:32הגב לתגובה זו
- 2.אבנר 14/12/2023 16:53הגב לתגובה זותקציב מושחת לפרזיטים
- בת אל 16/12/2023 00:49הגב לתגובה זויש לדרוש מההנהגה החרדית להחזיר את כל הכסף שבזזה
- 1.ירושלמית 14/12/2023 15:21הגב לתגובה זוהאחריות קולקטיבית. גנץ וחבריו אל תשכנעו את הציבור כי ידיכם נקיות בעניין זה. הן לא.
- ארקדי 14/12/2023 18:54הגב לתגובה זובמקום למנוע מהמתועבים לבזוז את הקופה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
